דברים יקרים והוא סיפורים נפלאים, בנימין זאב ליבסקינד, פיוטרקוב תרס"ה.

עמודים 10-9 (pdf 10-11)

כבוד הרה״צ הק׳ [הרב הצדיק הקדוש] ר׳ מאטילי המגיד מטשערנאביל זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] זי״ע [זכותו יגן עלינו] ידוע לכל דרכו בקודש אשר נסע תמיד לערי ישראל וקיבץ מעות הרבה. אמרו אשר פרנס צדיקים נסתרים. פ״א [פעם אחת] בא לעיר אחת אשר הי׳ שם מחסידי׳ חולה מאד רח״ל [רחמנא ליצלן] וכאשר שמע החסיד אשר רבו בא להעיר, שלח לבקשו שיבוא אליו לבקרו והבטיח ליתן לו מעות. ובא אליו לבקרו. ענה ואמר: "תדע כי לא תחי׳ מחולי זה." ופטר ממנו בשלום. מיד כאשר פנה הרב מביתו ציוה החולה וביקש לקרוא אותו בחזרה ואמר החולה להרב אשר רוצה ליתן לידו חצי הונו מרכושו. איך שאחר מותו יוליכו רבו לגן עדן בלי שום עיכוב. ונתרצה רבו רק באופן שיתנו לו תיכף כסך מנכסים ומטלטלים. וכן עשו ושמו הכל ויתנו להרב מחציתו כסף באהר, ולא נסע הרב עד אחר פטירתו. והי׳ במותו כתב הרב מכתב לאביו הרה״צ הק׳ [הרב הצדיק הקדוש] מ' נחום זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] אשר הי׳ בעולם העליון וחתם בחתימת ידו וציוה הרב שיתנו המכתב להנפטר בידו וישכבוהו בקברו עם המכתב בידו. וכן עשו:

הנה אחר המעשה הזה איזה ימים בש״ק [בשבת קודש] כאשר נטל הרב ידיו לאכילה כדרכו. נשחרו ידיו פתאום ולא ידע הסיבה מזה. מיד עשה הרב עליית נשמה ועלה למרום לשמוע מה זה. ויהי בעלייתו שמע קטרוג גדול עליו איך שלקח ממון מזה הנפטר ולא הושיבו לג״ע כאשר הבטיחו. ומעשה שהי׳ כן הי׳ שהנפטר כאשר הי׳ לו זה המכתב בידו לא הי׳ יכול לשלוט בו שום פגע ושאל לנשמות אחרות שיראו לו את הרב ר׳ נחום שיתן המכתב אליו. ואמרו ששמעו כרוז אשר צדיק אחד יפטר מעולם וכל פמליא של מעלה יצאו לקראתו, בודאי הרב ר׳ נחום יצא ג"כ [גם כן] ויראו אותו אליו כי המה מכירים אותו היטב, ובוודאי כאשר ישיג המכתב יעמידנו בג״ע ]בגן עדן] בטח. וכן הי' כאשר הלכו כל הפמליא של מעלה הנשמוה הראו לו את הרב ר׳ נחום ז״ל. ומיד הלך הנפטר ונתן לו המכתב. ומחמת כי הרב הי׳ טרוד בהליכה לא קרא המכתב רק הטמינו. והנפטר לא הי׳ לו שכל שיתפוס א״ע [את עצמו] בכסותו של הרב. רק המה הלכו לדרכם והוא הי׳ נשאר עומד במקומו בלי המכתב. מיד פגעו בו׳ הפגעים ועשו לו יסורים גדולים. מחמת זה צעק זה הנפטר בקול מר: "היכן מעותי שנתתי פדיון נפשי." ומחמת זה הי' הקטרוג על הרב מהר"מ [מורנו הרב מאטילי] ונשחרו ידיו. וכאשר עלה הר״מ [הרב מאטילי] השמימה. מיד הלך לאביו הר"נ [הרב נחום] וצעק: "מה זה עשית לי? אני כתבתי מכתב אליך וסמכתי עליך כי הייתי יכול בעצמי להושיבו בג״ע [בגן עדן] רק רציתי להקל ע״ע [על עצמי], ואתה עשית כזאת לא לקחת אוחו תחת כנפיך. ושניהם הלכו לחפשו ומצאו אוחו באשפות והרחיצו אוחו והושיבו אוחו לג״ע לגן עדן]. אח״כ בא בחזרה הר״מ [הרב מאטילי] לזה העולם וידיו חזרו לאיתנם וסיפר להם זה המעשה:

למקור הסרוק