ח"א [חבר אחד] סיפר לי איך בימי הקדוש הרבי מלובלין זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] זי״ע [זכותו יגן עלינו] העם אשר הי׳ אצלו בר״ה [בראש השנה] ויוה״כ [ויום הכיפורים] אחר יו״כ [יום כיפורים] הלכו אצלו ושאלו אותו איך הי׳ חתימתם אם לטובה. וענה אותם על שאלתם, כי הוא ראה ברוה״ק [ברוח הקודש]. ובא אליו גם הרב ר״ב [ר' שמחה בונים] מפרשיסחא זצ"ל ושאל אותו, ואמר לו כי יאבד בשנה זו כל מעותיו וכן הי׳. בבואו לביתו הי׳ זוגתו עם בניו חולים ר״ל [רחמנא ליצלן] ופיזר כל מעותיו על דאקטורים אשר הי׳ רכושו עד ט״ו מאות רו״כ [רובל כסף] ולא הי׳ לו במה לפרנס את ב״ב [בני ביתו] ונסע לווארשא אולי יזמין ה׳ לידו איזה עסק טוב. ועמד על סטאנציע טובה כי הי׳ בטבע איש רך ומפונק. ועמד שלשה שבועות ואכל ושתה אשר הי׳ צריך לו ועלה עד סך כ״ה רו״כ [רובל כסף] ולא הי׳ לו במה לשלם. פ״א [פעם אחת] הי׳ נצטער ע״ז [על זה] מאד על אשר אין לו במה לשלם כי יהי׳ ח״ו [חס וחלילה] חילול השם בזה עד כי בכה למאד במר נפשו ובתוך זמן בכייתו בא אליו המשרת לשאלו מה יסעוד היום אם בשר אינדיק או שאר בשר. ובכה ע״ז[על זה] יותר. ויהי כי עבר בכייתו מיד בא המשרת מהאשה המפורסמת מ׳ [מרת] טעמריל זצל״ה אשר הי׳ לה פאפרינאציע ורצתה ליתן לו ששה רו״כ [רובל כסף] מידי שבוע למען יהי׳ קאסירור שם. וכאשר שמע הרה״צ [הרב הצדיק] ר״ב [ר' בונם] זה הדבר, אמר בלבו עתה כי פתחו לי שער הצלחה איך הייס שוין קריק ר׳ בינם. איני רוצה עוד להיות כותב רק אם יקחו לי להיות שותף אזי אתרצה. והאשה מרת טעמריל כששמעה תשובתו חרה לה ע״ז [על זה] מאד על אשר הרהיב בזה ולא ענתה לו דבר, והוא ישב עצמו על הסטאנציע בבטחון גדול. וכאשר ראתה האשה כי הוא יושב בהשקט אזי נתרצתה שיהי׳ שיתף ונתנה לו מעות קדימה למען יהי׳ לו לשלם על הסטאנציע וגם לשלוח לביתו על פרנסה ות״ל [ותודה לאל] הרוויחו הרבה מעות. אח״ז [אחרי זה] נסע הר״ב [הרב בונם] ללובלין ומיד בביאו אמר לו הרבי מלובלין אויף אויס וויינין האבין מיר ניט גישמיסע. וד״ל [ודי לחכימא] ע״כ [עד כאן]

מעשה נורא מהרהצה״ק [מהרב הצדיק הקדוש] הרבי ר׳ בינם זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] מפרשיסחא יע״א [יכוננה עליון אמן]	שם הסיפור
דברים יקרים והוא סיפורים נפלאים, בנימין זאב ליבסקינד, פיוטרקוב תרס"ה.	שם הספר
עמודים 7-6 (pdf 7-8)	מיקום בספר הסרוק
ח"א [חבר אחד] סיפר לי איך בימי הקדוש הרבי מלובלין זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] זי״ע [זכותו יגן עלינו] העם אשר הי׳ אצלו בר״ה [בראש השנה] ויוה״כ [ויום הכיפורים] אחר יו״כ [יום כיפורים] הלכו אצלו ושאלו אותו איך הי׳ חתימתם אם לטובה. וענה אותם על שאלתם, כי הוא ראה ברוה״ק [ברוח הקודש]. ובא אליו גם הרב ר״ב [ר' שמחה בונים] מפרשיסחא זצ"ל ושאל אותו, ואמר לו כי יאבד בשנה זו כל מעותיו וכן הי׳. בבואו לביתו הי׳ זוגתו עם בניו חולים ר״ל [רחמנא ליצלן] ופיזר כל מעותיו על דאקטורים אשר הי׳ רכושו עד ט״ו מאות רו״כ [רובל כסף] ולא הי׳ לו במה לפרנס את ב״ב [בני ביתו] ונסע לווארשא אולי יזמין ה׳ לידו איזה עסק טוב. ועמד על סטאנציע טובה כי הי׳ בטבע איש רך ומפונק. ועמד שלשה שבועות ואכל ושתה אשר הי׳ צריך לו ועלה עד סך כ״ה רו״כ [רובל כסף] ולא הי׳ לו במה לשלם. פ״א [פעם אחת] הי׳ נצטער ע״ז [על זה] מאד על אשר אין לו במה לשלם כי יהי׳ ח״ו [חס וחלילה] חילול השם בזה עד כי בכה למאד במר נפשו ובתוך זמן בכייתו בא אליו המשרת לשאלו מה יסעוד היום אם בשר אינדיק או שאר בשר. ובכה ע״ז[על זה] יותר. ויהי כי עבר בכייתו מיד בא המשרת מהאשה המפורסמת מ׳ [מרת] טעמריל זצל״ה אשר הי׳ לה פאפרינאציע ורצתה ליתן לו ששה רו״כ [רובל כסף] מידי שבוע למען יהי׳ קאסירור שם. וכאשר שמע הרה״צ [הרב הצדיק] ר״ב [ר' בונם] זה הדבר, אמר בלבו עתה כי פתחו לי שער הצלחה איך הייס שוין קריק ר׳ בינם. איני רוצה עוד להיות כותב רק אם יקחו לי להיות שותף אזי אתרצה. והאשה מרת טעמריל כששמעה תשובתו חרה לה ע״ז [על זה] מאד על אשר הרהיב בזה ולא ענתה לו דבר, והוא ישב עצמו על הסטאנציע בבטחון גדול. וכאשר ראתה האשה כי הוא יושב בהשקט אזי נתרצתה שיהי׳ שיתף ונתנה לו מעות קדימה למען יהי׳ לו לשלם על הסטאנציע וגם לשלוח לביתו על פרנסה ות״ל [ותודה לאל] הרוויחו הרבה מעות. אח״ז [אחרי זה] נסע הר״ב [הרב בונם] ללובלין ומיד בביאו אמר לו הרבי מלובלין אויף אויס וויינין האבין מיר ניט גישמיסע. וד״ל [ודי לחכימא] ע״כ [עד כאן]	טקסט
	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
	הערות