ב) המלך מטערקייא הלך פעם ברחוב בלילה ושמע מהיהודים שחידשו את הלבנה ואמרו כנהוג "דוד מלך ישראל חי וקים". ויאמר המלך רצוני לראות את דוד המלך, וישלח אחר הריקנטי ויאמר לו שרצונו לראות דוד המלך, ואם לא יהרוג וישמיד את כל היהודים ח"ו [חס וחלילה], ויירא הריקנטי מאוד ויצום כמה ימים עד שהודיעו לו מן השמים שילך עירה לוז ושם יודיעו לו מקום המערה. ויאמר הריקנטי שם של קפיצת הארץ ויבוא לוזה, ויבוא לשער העיר ולא נתנו אותו השוערים ליכנס. ויאמר להם כי הוא הריקנטי וסיפר להם המעשה שהיא עת צרה ליהודים, ויפתחו לו השער ויכנס. וימצאהו שם איש יהודי זקן וישיש אשר קצבו לו שנותיו עד עת בוא הריקנטי ללוז. ויאמר הזקן להריקנטי: "אם רצונך לילך למערת דוד המלך תלך למדבר רחוק כמה פרסאות מכאן ותמצא שם המערה, ותלך מקודם לטבול ותאמר שמות הקדושים ואח״כ [ואחר כך] תכנס למערה." ויעש כן. וילך לשם וימצא המערה כאשר אמר הזקן, וירד וטבל ועלה ואמר שמות הקדושים ונכנס למערה וימצא שם חרבו של דהע"ה [דוד המלך עליו השלום] תלוי, וגם כתר מלכות נתון מראשותיו. ויתן לו דוד המלך שני כדים מים, כד אחד מגיהנם, וכד אחד מגן עדן, ויאמר לו: "רחוץ עצמך ממים של גיהנם." וירחץ והנה נעשה מצורע כשלג. ואח"כ [ואחר כך] רחץ עצמו ממים של גן עדן והנה נרפא הצרעת. ויאמר לו: "לך אל המלך והראה לו סימנים הללו וידע שראית אותי." וילך להמלך ויעש הסימנים לפניו, ויאמר המלך רצוני שאראה בעצמי את דוד המלך. וילך עם המלך למערה הנ״ל [הנזכרת לעיל] ויבואו אל דוד המלך. ויאמר דוד המלך להמלך: "הנה מצד הדין אתה מתחייב בנפשך, אך אני ארחם עליך ותשוב ותחי'." ויחזור המלך לביתו ויבטל את הגזירה. בזכות הריקנטי נוושע גם אנו בישועות ונחמות.

המעשה הזאת נכתבה בפנקס בעה״ק [בעיר הקודש] בירושלים תוב״ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו]

ואני שמעתי מאיש מהימן מירושלים תוב״. [תבנה ותכונן במהרה בימינו].

מעשה נורא מהריקנטי אשר המלך גזר עליו להראות לו דוד מלך ישראל	שם הסיפור
סיפורי יעקב (חלק ראשון), יעקב סופר, הוסיאטין תרס"ד.	שם הספר
עמודים 3-2 (pdf 6-7)	מיקום בספר הסרוק
ב) המלך מטערקייא הלך פעם ברחוב בלילה ושמע מהיהודים שחידשו את הלבנה ואמרו כנהוג "דוד מלך ישראל חי וקים". ויאמר המלך רצוני לראות את דוד המלך, וישלח אחר הריקנטי ויאמר לו שרצונו לראות דוד המלך, ואם לא יהרוג וישמיד את כל היהודים ח"ו [חס וחלילה], ויירא הריקנטי מאוד ויצום כמה ימים עד שהודיעו לו מן השמים שילך עירה לוז ושם יודיעו לו מקום המערה. ויאמר הריקנטי שם של קפיצת הארץ ויבוא לוזה, ויבוא לשער העיר ולא נתנו אותו השוערים ליכנס. ויאמר להם כי הוא הריקנטי וסיפר להם המעשה שהיא עת צרה ליהודים, ויפתחו לו השער ויכנס. וימצאהו שם איש יהודי זקן וישיש אשר קצבו לו שנותיו עד עת בוא הריקנטי ללוז. ויאמר הזקן להריקנטי: "אם רצונך לילך למערת דוד המלך תלך למדבר רחוק כמה פרסאות מכאן ותמצא שם המערה, ותלך מקודם לטבול ותאמר שמות הקדושים ואח״כ [ואחר כך] תכנס למערה." ויעש כן. וילך לשם וימצא המערה כאשר אמר הזקן, וירד וטבל ועלה ואמר שמות הקדושים ונכנס למערה וימצא שם חרבו של דהע"ה [דוד המלך עליו השלום] תלוי, וגם כתר מלכות נתון מראשותיו. ויתן לו דוד המלך שני כדים מים, כד אחד מגיהנם, וכד אחד מגן עדן, ויאמר לו: "רחוץ עצמך ממים של גיהנם." וירחץ והנה נעשה מצורע כשלג. ואח"כ [ואחר כך] רחץ עצמו ממים של גן עדן והנה נרפא הצרעת. ויאמר לו: "לך אל המלך והראה לו סימנים הללו וידע שראית אותי." וילך להמלך ויעש הסימנים לפניו, ויאמר המלך רצוני שאראה בעצמי את דוד המלך. וילך עם המלך למערה הנ״ל [הנזכרת לעיל] ויבואו אל דוד המלך. ויאמר דוד המלך להמלך: "הנה מצד הדין אתה מתחייב בנפשך, אך אני ארחם עליך ותשוב ותחי'." ויחזור המלך לביתו ויבטל את הגזירה. בזכות הריקנטי נוושע גם אנו בישועות ונחמות. המעשה הזאת נכתבה בפנקס בעה״ק [בעיר הקודש] בירושלים תוב״ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] ואני שמעתי מאיש מהימן מירושלים תוב״. [תבנה ותכונן במהרה בימינו].	טקסט
	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
סייע בתמלול הטקסט: משה יצחק שורצברגר	הערות