ארובות השמים, אנונימי (אלעזר שענקל), וורשה תרס"ד.

עמוד 5 (pdf 4)

מעשה קידוש לבנה מה שאירע בק־ק [בקהילת קודש] קראקא בשנת תכ"ט מה שסיפר האלוף החסיד והצדיק מו"ה [מורנו ורבנו הרב] משה מייזלש זצ׳ל [זכר צדיק לברכה].

הובא בספר היקר 'אור חדש' על ברכת הנהנין מהרב המקובל המפורסים מו״ה [מורנו ורבנו הרב] חיים באכנר זצלל״ה [זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא] מק״ק [מקהילת קודש] קראקא בברכת קידוש השם וז"ל [וזה לשונו] הטהור: מי שבא לידו קידוש השם ומקיים מ״ע [מצוות עשה] דונקדשתי בתוך בני ישראל, וכי אז קודם שיהרגוהו יברך בשמחה בא״י אמ״ה אקב״ו [ברוך אתה יי, אלוהנו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו] לקדש שמו ברבים. וקבלתי ממ״ו [ממורנו ורבנו] ש״ב [שאר בשרי] האלוף החסיד מו"ר [מורנו ורבנו] משה מייזלש זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] מק״ק [מקהילת קודש] קראקא ובר סמכא הוה, שאם ירצה להנצל יבקש מהעכו״ם הרוצה להרגו שיניחנו לעשות מצוה אחת קודם שיהרגנו ובעזה״י [ובעזרת השם יתברך] יוכל להנצל. וסיפר לי מעשה רב שאירע לא׳ [לאחד] שפגע בעכו"ם [בעובד כוכבים ומזלות] בלילה ורצה העכו״ם להרגו, וראה שהלבנה זרחה ובקש מהעכו"ם שיניח אותו לעשות מצוה אחת שצוה הבורא ית׳ [יתברך] קודם ההריגה, לתקן את נשמתו. ושמע הנכרי ונעתר לבקשתו והרשה לו לעשות המצוה ואח״כ יעשה אתו עמו מה שלבו חפץ. והלבנה היתה בחידושה, וקידשה בפניו בכוונה גדולה. ואח״כ רצה למסור נפשו בשמחה על קדושת השם, ונעשה לו נס כשדלג וקפץ ג״פ [ג' פעמים] כמנהג 'כשם שאני רוקד', נשאו רוח מאת העכו"ם ושוב לא ראו זה את זה וניצול ממנו. ונם שמעתי ממנו שמי שיקדש הלבנה, מיום שיקדשה לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך כי שכרה גדול כ״כ [כל כך] כמ״ש [כמו שאמרו] חכז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] תנ״ר [תנאים ראשונים] ר״י [ר' ישמעאל]: 'אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש די[ים]'. עכ״ל [עד כאן לשונו] הטהור בספר אור חדש:

למקור הסרוק