מעשיות נוראים ונפלאים, אלעזר שענקל, קרקוב תרנ"ו.

עמודים 40-39 (pdf 39-40)

מעשה פלא ממרן אור ישראל בעש"ט [בעל שם טוב] זי׳׳ע [זכותו יגן עלינו].

בעת ההיא הי׳ רבים ציערו אותו הרשעים עד שפעם אחת שלחו אחריו שיבא, ואמרו לו לאיזה ענין. והכוונה הי׳ להכותו ולהרגו ולבזות אותו לחרפה ולדראון. והוא אעפ״י [אף על פי] שראה הכל, נסע. וכשבא לשם עשו לו סעודה גדולה והשקהו יין ישן של מאה שנים, כשהיו שותין ממנו מעט היו משתכרין. והכוונה היתה שבתוך השכרות יעמדו עליו להכותו מכת רצח. וצוה שיתנו לו תפוחים. והי׳ לו כונה ושם ויחוד שהתפוחים מפיגים היין כמבואר בזוהר. ושתה הרבה ולא נשתכר. והם בהכרח ג״כ [גם כן] שתו, וכשראו שנפל עליהם תרדמה גדולה וכבידות, ציוו לסגור המבצר בדלתים ובריח שלא יוכל לברוח. ויהי׳ סגור ומסוגר. והתחילו לבזות אותו ולריב עמו אבל נפל עליכם שינה ונעשו כפגרים, והוא ציוה למשרתו שיאסור המרכבה ליסע משם. ואמר לו המשרת: "רבנו, הדלתים סגרו במנעול ובריח חזק מאוד." ואמר להמשרת: "לך אמור להם משמי שיתפתחו." והלך ואמר להדלתים: "בשם רבנו ציוה שיפתחו מעצמם." ונפתחו ברעש גדול, וכשראו הנשים שלהם המופת הזה, בקשו ממנו בבכיה שלא יהי׳ עונש על ידו. והשיב לכם שנגזר עליהם שריפה ומגיפה ודלות וכל הנולד מהם יהי׳ לו מום. והפצירו בו בתפלה ותחנונים שימחול להם על עלבונו כי טעו אחריו והשיב להם ואמר שעד עשרים שנים יתעכב הגזירה ע״י [על ידי] בקשתם, ונסע משם. ומחמת פחד הרשעים נסע עשרים פרסאות בהרף עין ע״י [על ידי] קפיצת הדרך כי זה הי׳ נקל לו כנודע:

למקור הסרוק

סייע בתמלול הטקסט: משה יצחק שורצברגר