מעשיות נוראים ונפלאים, אלעזר שענקל, קרקוב תרנ"ו.

עמודים 20-19 (pdf 19-20)

מעשה שסיפר הרב הצדיק מו"ה [מורנו ורבנו הרב] אברהם מרדכי מפינטשוב.

מעשה בסוחר אחד שהי׳ בים והי׳ סוער הים והולך למאוד עד סכנת מות. אז הסוחר עמד בתפלה שינצל בזכות אשתו הצנועה. והי׳ שם גוי עובד ע"ז [(עבודה זרה] ותמה על הסוחר שהתפלל עבור זכות אשתו. והשיבו שבאמת ראוי להפליג בשבחה. ואמר זה הגוי: "אני אלך ואפתנה, ואיזה אות אתה מבקש ממני?" והשיב שיש לה טבעת אחד חשוב על ידה ואם יביאנו אז ידע כי פתה אותה. והסכימו שיתן כל אחד סחורתו לזה שכנגדו שינצחו והלך אצלה לפתותה ולא יכול להתקרב אצלה כלל. וחזר ובא אליה כמה פעמים, ולא השגיחה עליו. עד ששכר את שפחתה לגנוב ממנה הטבעת זה בכמה תחבולות שעשה, ועלתה בידו ובא עם הטבעת ולקח הסחורה ממנו כפי המדובר ובא בספינה ריקנית אל ביתו. ובשמעה האשה מביאת בעלה אז קשטה את עצמה ויצאה לקראתו בשמחה בדברי ריצוי ואהבה שהי׳ ביניהם מקדם. ולבו בל עמה ולא פנה אלי׳ ושלחה מעל פניו בספינה על הים בלי מנהיג, רק הבעל כסות ולשון שינה מדרכו שלא תכיר אותו שהוא בעלה והנהיג את הספינה כאלו הוא מלח ממנהיגי הספינה. והלכה בספינה כמה ימים בלי מאכל ומשתה, והתחננה מזה המלח והמנהיג שיתן לה מעט אוכל להשיב נפשה. ואמר: "אם תנשק אותי אתן לך." ויהי היום זרקה הספינה ליבשה והלכה וביקשה אוכל ומצאה שגי אילנות, אחד שהאוכל ממנו נעשה מצורע והשני – האוכל ממנו נתרפא. ולקחה זה בתרמילה עד שבאת לבית המלך בדמות איש והצריך שם לרפואה זאת, המלך. והיא עשתה רפואה. ונתן לה המלך הון רב וחזרה לבית בעלה והתרעמה עליו עד שחקר הדבר ונמצא ששקר ענה בה הנכרי ועשה בו שפטים:

למקור הסרוק