מעשה נפלא מקבר הנביא ברוך בן נריה ע״ה [עליו השלום].

מלך הכושי אמר ליהודי שהי׳ שמו רבי שלמה: "לך עמי כי רצוני לפתוח קבר יחזקאל הנביא כדי לראותו, באשר שמעתי שעשה נסים הרבה." והשיב לו היהודי, רבי שלמה הנ״ל: "חס ושלום, אי אתה יכול להוציאו ולראותו, אך איעצך כי אינו רחוק ממנו נקבר ברוך בן נריה תלמידו והי׳ ג״כ [גם כן] נביא. ואם תוכל לראותו אז בודאי נם את יחזקאל רבו תוכל לראותו." וא״ל [ואמר לו] המלך: "יפה דברת." וישלח המלך אחר שריו ודוכסיו שיבואו לראות את ברוך בן נרי׳ הנביא, והתאספו יחדיו. כשהתחילו לפתוח הקבר תיכף מי שנגע לחרוש בהקבר מת. והי׳ שם זקן אחד ישמעאל, ואמר: "אדני המלך, זה יהודי הי׳, ויהודים לומדין תורתו. ע"כ [על כן] תצוה ותגזור עליהם שהם יפתחו קברו." וכן עשה המלך. ובקשו היהודים מן המלך שיתן לכם זמן ג׳ ימים בכדי שיוכלו לעשות תשובה שימחול להם הקב״ה. ונתן להם זמן ג׳ ימים כאשר הי׳ מבקשים. וגזרו תענית ועשו תשובה ותפלה וצדקה. ואחר ג׳ ימים שלח המלך שיפתחו קבר ברוך כדי לראותו. והלך המלך ושריו, ופתחו היהודים בעודם בתענית ויבקשו סליחה ולא ניזק שום אחד מהם, ומצאוהו מונח בארון של אבן שיש כאלו מת מקרוב, ודומה ממש כאלו הוא חי, וזיו קלסתר פניו מאירין ומזהיר כאור צח. ואמר המלך: "אינו נכון שיהיו שניהם נקברים זה אצל זה? רק קחו הארון והוליכו לעיר." ולקחו ארונו והוליכוהו כמו תחום שבת, ושוב לא רצה הארון לילך משם. והביא המלך גמלים וחמורים וסוסים הרבה ולא יכלו להסיע ארון ממקומו. ואמר רבי שלמה להמלך: "אולי בחר מקום זה לקבורתו בחייו." וציווה המלך לקברו שם וכן עשו. ובנה עליו כיפה ועל קברו צב שקורין (שילד קרויט), מלאכה נפלאה ובנין מפואר. וגם בנו עליו בית מדרש יפה. וכשראה המלך כי ברוך בן נרי׳ הנביא לא נרקב הוא ותכריכיו, הלך עם שריו ודוכסיו הנ"ל לעיר מעקוואוו ששם נקבר "המחמד" נביא שקר שלהם. וכשבאו חפרו ופתחו את קברו וראו רק עצמות שלו נפרד, והוא סרוח וא"א [ואי אפשר] לקרב אליו. הלך עם עבדיו ונתגיירו ואמרו: "תורת משה אמת והנביאים אמת!" ואצל קבר ברוך בן נרי׳ הנביא שם מין עשב אשר על העלין גדילין כמו ניצוצי זהב. והולכין בלילה ועושין סימן היכן העשב גדל שיש עליו זהב, ובאין ביום ועוקרין אותו העשב. וקבר ברוך ב״נ [בן נריה] הוא תחום שבת מקבר יחזקאל הנביא. ועל קבר יחזקאל הנביא נותנין צדקה להדליק מהם נרות על קברו. ומי שרוצה מניח שם מעות בפקדון ואין שום אדם יכול לטלו משם, אלא מי שהניחו שם. ומי שהניח שם מעות ומת, אזי כשבאין יורשיו לוקחין המעות בשלימות כמו שהניח. והקברים הקדושים הללו הוא אצל נהר כבר בעיר מלוח. וחצי פרסה משם הוא קבר חנני׳ מישאל ועזרי׳ זכותם יגן עלינו ועכ"י [ועל כל ישראל] אמן סלה ס״ה [סוף הסיפור?]

מעשה נפלא מקבר הנביא ברוך בן נריה	שם הסיפור
מעשיות נוראים ונפלאים, אלעזר שענקל, קרקוב תרנ"ו.	שם הספר
עמודים 6-5 (pdf 5-6)	מיקום בספר הסרוק
מעשה נפלא מקבר הנביא ברוך בן נריה ע״ה [עליו השלום]. מלך הכושי אמר ליהודי שהי׳ שמו רבי שלמה: "לך עמי כי רצוני לפתוח קבר יחזקאל הנביא כדי לראותו, באשר שמעתי שעשה נסים הרבה." והשיב לו היהודי, רבי שלמה הנ״ל: "חס ושלום, אי אתה יכול להוציאו ולראותו, אך איעצך כי אינו רחוק ממנו נקבר ברוך בן נריה תלמידו והי׳ ג״כ [גם כן] נביא. ואם תוכל לראותו אז בודאי נם את יחזקאל רבו תוכל לראותו." וא״ל [ואמר לו] המלך: "יפה דברת." וישלח המלך אחר שריו ודוכסיו שיבואו לראות את ברוך בן נרי׳ הנביא, והתאספו יחדיו. כשהתחילו לפתוח הקבר תיכף מי שנגע לחרוש בהקבר מת. והי׳ שם זקן אחד ישמעאל, ואמר: "אדני המלך, זה יהודי הי׳, ויהודים לומדין תורתו. ע"כ [על כן] תצוה ותגזור עליהם שהם יפתחו קברו." וכן עשה המלך. ובקשו היהודים מן המלך שיתן לכם זמן ג׳ ימים בכדי שיוכלו לעשות תשובה שימחול להם הקב״ה. ונתן להם זמן ג׳ ימים כאשר הי׳ מבקשים. וגזרו תענית ועשו תשובה ותפלה וצדקה. ואחר ג׳ ימים שלח המלך שיפתחו קבר ברוך כדי לראותו. והלך המלך ושריו, ופתחו היהודים בעודם בתענית ויבקשו סליחה ולא ניזק שום אחד מהם, ומצאוהו מונח בארון של אבן שיש כאלו מת מקרוב, ודומה ממש כאלו הוא חי, וזיו קלסתר פניו מאירין ומזהיר כאור צח. ואמר המלך: "אינו נכון שיהיו שניהם נקברים זה אצל זה? רק קחו הארון והוליכו לעיר." ולקחו ארונו והוליכוהו כמו תחום שבת, ושוב לא רצה הארון לילך משם. והביא המלך גמלים וחמורים וסוסים הרבה ולא יכלו להסיע ארון ממקומו. ואמר רבי שלמה להמלך: "אולי בחר מקום זה לקבורתו בחייו." וציווה המלך לקברו שם וכן עשו. ובנה עליו כיפה ועל קברו צב שקורין (שילד קרויט), מלאכה נפלאה ובנין מפואר. וגם בנו עליו בית מדרש יפה. וכשראה המלך כי ברוך בן נרי׳ הנביא לא נרקב הוא ותכריכיו, הלך עם שריו ודוכסיו הנ"ל לעיר מעקוואוו ששם נקבר "המחמד" נביא שקר שלהם. וכשבאו חפרו ופתחו את קברו וראו רק עצמות שלו נפרד, והוא סרוח וא"א [ואי אפשר] לקרב אליו. הלך עם עבדיו ונתגיירו ואמרו: "תורת משה אמת והנביאים אמת!" ואצל קבר ברוך בן נרי׳ הנביא שם מין עשב אשר על העלין גדילין כמו ניצוצי זהב. והולכין בלילה ועושין סימן היכן העשב גדל שיש עליו זהב, ובאין ביום ועוקרין אותו העשב. וקבר ברוך ב״נ [בן נריה] הוא תחום שבת מקבר יחזקאל הנביא. ועל קבר יחזקאל הנביא נותנין צדקה להדליק מהם נרות על קברו. ומי שרוצה מניח שם מעות בפקדון ואין שום אדם יכול לטלו משם, אלא מי שהניחו שם. ומי שהניח שם מעות ומת, אזי כשבאין יורשיו לוקחין המעות בשלימות כמו שהניח. והקברים הקדושים הללו הוא אצל נהר כבר בעיר מלוח. וחצי פרסה משם הוא קבר חנני׳ מישאל ועזרי׳ זכותם יגן עלינו ועכ"י [ועל כל ישראל] אמן סלה ס״ה [סוף הסיפור?]	טקסט
	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
	הערות