איש אחד הי' בעיר סיטשאווע ושמו הי׳ נתן שמעון, והאיש הנ״ל הי' חולה מאוד על החולאת הנקראת חולי נופל [מחלת הנפילה] ר״ל [רחמנא ליצלן]. ונסע האיש להרב הצדיק מוהר"ר [מורנו ורבנו הרב ר'] מאיר זצ״ל [זכר צדיק לברכה] על יום הקדוש. והאיש הנ״ל הי' כל כך חלש אשר הרופאים הזהירו אותו לבל יתענה שום תענית. ובכל יום ויום מוכרח הי׳ האיש הנ״ל לטעום בבוקר או טעהע [תה] או קאווע [קפה] למען לא יחלש לבו. ויהי בערב יוה״כ [יום הכיפורים] קרא הרב להאיש הנ׳׳ל ויאמר אליו: "הידעת כי ביום הקדוש הלזה נצטוונו מתוה״ק [מתורתנו הקדושה] לענות נפשו בחמשה ענויים." ויאמר האיש: "ידעתי." "ע״כ [על כן] שמע בקולי." אמר הרב אליו, "הנה ידעתי כי איש חלש אתה והרופאים צוו אליך בל תענה את נפשך .אך שמע בקולי אשר אומר אליך, אשר לא תאכל ביום צום הקדוש הזה עד אשר אומר אליך." ויאמר האיש: "כן אעשה." הנה האיש הנ״ל ר״ל [רחמנא ליצלן] בכל יום ויום לא פסק החולאת ממנו ולא יכול לענות את נפשו אפילו שעה אחת ביום. ויהי בלילה אחר 'כל נדרי' אמר הרב אליו: "הנה בלילה לא תאכל מאומה, ובבוקר אנכי יאמר לך העת מתי תאכל." אחר 'כל נדרי' הלך האיש להאכסניא ולא אכל מאומה. ויהי הבוקר אור בא האיש להרב לשאול אותו אם יאכל. ויאמר הרב אליו: "המתן לי עד אחר 'ברכו' [תחילת תפילת שחרית]." והמתין האיש עד אחר 'ברכו', ויחלש לבו למאוד. אחר 'ברכו' ויבא האיש לשאול להרב. ויאמר הרב: "אחר 'קדושה' [לאחר תפילת עמידה]." ולא אאריך עוד, עד שהרב אמר לו אחר 'מוסף' [תפילה לאחר שחרית] יאכל, ואח״כ אחר 'נעילה' [תפילה בסיום יום הכיפורים], עד שצם האיש את כל היום כולו. ויהי בלילה ויבא האיש להרב, ויתן לו י״ש [יין שרף] ולעקיך [סוג של עוגה] ושתה לחיים. ויאמר לו הרב: "הרפואה הלזו וואס מאיר האט דיר גגעבין וועט דיר מעהר העלפין וויא אללע דאקטורים [הרפואה שנתן מאיר עוזרת יותר מכל הרופאים]." וכן הי׳ כי האיש נתרפא מחליו והיה בריא עד יום מותו. והאיש הנ"ל נסע כמה פעמים להרב ז״ל זכות הצדיק הרב מוהר"ר [מורנו ורבנו הרב ר'] מאיר יגן עלינו אמן:

מעשה נורא מהרב הצדיק מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] מאיר מפרימישלאן זצ״ל [זכר צדיק לברכה]	שם הסיפור
מעשות מהגדולים והצדיקים, ישראל דוד זיס, וורשה תרנ"ו?	שם הספר
עמודים 6-5 (pdf 4-5)	מיקום בספר הסרוק
איש אחד הי' בעיר סיטשאווע ושמו הי׳ נתן שמעון, והאיש הנ״ל הי' חולה מאוד על החולאת הנקראת חולי נופל [מחלת הנפילה] ר״ל [רחמנא ליצלן]. ונסע האיש להרב הצדיק מוהר"ר [מורנו ורבנו הרב ר'] מאיר זצ״ל [זכר צדיק לברכה] על יום הקדוש. והאיש הנ״ל הי' כל כך חלש אשר הרופאים הזהירו אותו לבל יתענה שום תענית. ובכל יום ויום מוכרח הי׳ האיש הנ״ל לטעום בבוקר או טעהע [תה] או קאווע [קפה] למען לא יחלש לבו. ויהי בערב יוה״כ [יום הכיפורים] קרא הרב להאיש הנ׳׳ל ויאמר אליו: "הידעת כי ביום הקדוש הלזה נצטוונו מתוה״ק [מתורתנו הקדושה] לענות נפשו בחמשה ענויים." ויאמר האיש: "ידעתי." "ע״כ [על כן] שמע בקולי." אמר הרב אליו, "הנה ידעתי כי איש חלש אתה והרופאים צוו אליך בל תענה את נפשך .אך שמע בקולי אשר אומר אליך, אשר לא תאכל ביום צום הקדוש הזה עד אשר אומר אליך." ויאמר האיש: "כן אעשה." הנה האיש הנ״ל ר״ל [רחמנא ליצלן] בכל יום ויום לא פסק החולאת ממנו ולא יכול לענות את נפשו אפילו שעה אחת ביום. ויהי בלילה אחר 'כל נדרי' אמר הרב אליו: "הנה בלילה לא תאכל מאומה, ובבוקר אנכי יאמר לך העת מתי תאכל." אחר 'כל נדרי' הלך האיש להאכסניא ולא אכל מאומה. ויהי הבוקר אור בא האיש להרב לשאול אותו אם יאכל. ויאמר הרב אליו: "המתן לי עד אחר 'ברכו' [תחילת תפילת שחרית]." והמתין האיש עד אחר 'ברכו', ויחלש לבו למאוד. אחר 'ברכו' ויבא האיש לשאול להרב. ויאמר הרב: "אחר 'קדושה' [לאחר תפילת עמידה]." ולא אאריך עוד, עד שהרב אמר לו אחר 'מוסף' [תפילה לאחר שחרית] יאכל, ואח״כ אחר 'נעילה' [תפילה בסיום יום הכיפורים], עד שצם האיש את כל היום כולו. ויהי בלילה ויבא האיש להרב, ויתן לו י״ש [יין שרף] ולעקיך [סוג של עוגה] ושתה לחיים. ויאמר לו הרב: "הרפואה הלזו וואס מאיר האט דיר גגעבין וועט דיר מעהר העלפין וויא אללע דאקטורים [הרפואה שנתן מאיר עוזרת יותר מכל הרופאים]." וכן הי׳ כי האיש נתרפא מחליו והיה בריא עד יום מותו. והאיש הנ"ל נסע כמה פעמים להרב ז״ל זכות הצדיק הרב מוהר"ר [מורנו ורבנו הרב ר'] מאיר יגן עלינו אמן:	טקסט
	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
סייעו בתמלול הטקסט: יואל הופמן וצילה אשחר	הערות