מעשה נורא מהרב הצדיק מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] ישראל מסאדאגורא ונקרא בפי כל 'רוזינער רבי'. בין הרב הצדיק הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] ישראל מריזין ובין הרב הצדיק הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] מאיר מפרימישלאן היתה אהבה גדולה למאוד, עד שהרב הצדיק מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] מאיר אמר בזה הלשון: "מאיר איז איין צירולוק, אבער דער ריזונער איז איין גאנץ גרוסער דאקטער" [מאיר הוא צירולוק [מילה לא מוכרת] אבל הריזונער הוא דוקטור יותר גדול]. בלשון הנ״ל אמר כך לאחד ממקורביו כאשר בא לפניו עם פ״נ [פיקוח נפש] וכאשר קרא הרב את הקוויטיל [פתקה] אשר נתן לו אמר הרב הצדיק: "זה הילד איז דעם ריזונערס קונד [ילד זה הוא הלקוח / המיוחד של הריזונער] ובאמת הי׳ הדבר כך. כי להמקורב הנ״ל הי׳ הילד מסוכן. והדאקטורים אמרו כי הילד מסוכן מאוד. ונסע המקורב לסאדאגורא להרב מריזון עם פ״נ [פיקוח נפש], והדבר הי׳ בעש״ק [בערב שבת קודש]. והנה לעת ערב נחלש הילד למאוד, והדאקטור אשר ישב אצל הילד אמר נואש, כי לא הי' בו שום נשימת רוח מנחיריו. ויקחו סדין ויפרסו על הילד, ונרות הדליקו מראשותיו. ואת אם הילד הוציאו החוצה מהבית כי כלה כוחה מהבכייה. והדאקטאר רצה לילך משם כי ראה כי הילד מת. אך האנשים אשר היו בבית הילד לא הניחו אותו, ובקשו ממנו שישב שמה. ופתאום וישתומם הדאקטאר כאשר גלה פני הילד, כי ראה בו נשמת רוח חיים, ויצו מהר לכבה הנרות. ועוד ברגעים אחדים מתחיל הילד פתאום לבכות, ות״ל [ותודה לאל] הילד שב לאיתנו ונתרפא. וממש בזו הרגע הי׳ המקורב אצל הרב הצדיק מריזון, ובזו הרגע שב הילד לאיתנו ונתרפא. כעת יכולין לראות איך באמת רוח הקודש ידבר פה הרב הצדיק מוה׳ [מורנו ורבנו הרב] מאיר. והכיר תיכף כי הילד נתרפא ע״י תפלת הרב הצדיק מריזון. ובאמת אמר כי הילד איז דעם רוזינערס רבי. ועוד סיים הרב הצדיק מוה׳ [מורנו ורבנו הרב] מאיר בזה הלשון: "איין קוויטיל קען מאיר ב״ה ליינין" [פתקה אחת יכול מאיר בעזרת השם לקרוא].

תפילת הרב מרוז'ין מצילה ילד על ערש דווי	שם הסיפור
מעשות מהגדולים והצדיקים, ישראל דוד זיס, וורשה תרנ"ו?	שם הספר
עמודים 5-4 (pdf 4-5)	מיקום בספר הסרוק
מעשה נורא מהרב הצדיק מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] ישראל מסאדאגורא ונקרא בפי כל 'רוזינער רבי'. בין הרב הצדיק הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] ישראל מריזין ובין הרב הצדיק הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] מאיר מפרימישלאן היתה אהבה גדולה למאוד, עד שהרב הצדיק מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] מאיר אמר בזה הלשון: "מאיר איז איין צירולוק, אבער דער ריזונער איז איין גאנץ גרוסער דאקטער" [מאיר הוא צירולוק [מילה לא מוכרת] אבל הריזונער הוא דוקטור יותר גדול]. בלשון הנ״ל אמר כך לאחד ממקורביו כאשר בא לפניו עם פ״נ [פיקוח נפש] וכאשר קרא הרב את הקוויטיל [פתקה] אשר נתן לו אמר הרב הצדיק: "זה הילד איז דעם ריזונערס קונד [ילד זה הוא הלקוח / המיוחד של הריזונער] ובאמת הי׳ הדבר כך. כי להמקורב הנ״ל הי׳ הילד מסוכן. והדאקטורים אמרו כי הילד מסוכן מאוד. ונסע המקורב לסאדאגורא להרב מריזון עם פ״נ [פיקוח נפש], והדבר הי׳ בעש״ק [בערב שבת קודש]. והנה לעת ערב נחלש הילד למאוד, והדאקטור אשר ישב אצל הילד אמר נואש, כי לא הי' בו שום נשימת רוח מנחיריו. ויקחו סדין ויפרסו על הילד, ונרות הדליקו מראשותיו. ואת אם הילד הוציאו החוצה מהבית כי כלה כוחה מהבכייה. והדאקטאר רצה לילך משם כי ראה כי הילד מת. אך האנשים אשר היו בבית הילד לא הניחו אותו, ובקשו ממנו שישב שמה. ופתאום וישתומם הדאקטאר כאשר גלה פני הילד, כי ראה בו נשמת רוח חיים, ויצו מהר לכבה הנרות. ועוד ברגעים אחדים מתחיל הילד פתאום לבכות, ות״ל [ותודה לאל] הילד שב לאיתנו ונתרפא. וממש בזו הרגע הי׳ המקורב אצל הרב הצדיק מריזון, ובזו הרגע שב הילד לאיתנו ונתרפא. כעת יכולין לראות איך באמת רוח הקודש ידבר פה הרב הצדיק מוה׳ [מורנו ורבנו הרב] מאיר. והכיר תיכף כי הילד נתרפא ע״י תפלת הרב הצדיק מריזון. ובאמת אמר כי הילד איז דעם רוזינערס רבי. ועוד סיים הרב הצדיק מוה׳ [מורנו ורבנו הרב] מאיר בזה הלשון: "איין קוויטיל קען מאיר ב״ה ליינין" [פתקה אחת יכול מאיר בעזרת השם לקרוא].	טקסט
הרב מרוזין הוא רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ה'תקנ"ז-ה'תרי"א [1850-1796]), המכונה הרוז'ינר, או האדמו"ר מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין. רבי מאיר מפרמישליאן (ה'תק"ם-ה'תר"י [1850-1780]) היה מגדולי מנהיגי החסידות ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט. נודע כבעל מופת ופועל ישועות.	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
	הערות