סיפורים חסידיים
33.170 סיפור מספר
|
אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא |
שם הסיפור |
|
פטירת רבינו הקדוש מבעלז, אנונימי, למברג 1894. |
שם הספר |
|
עמודים ל עד לא (pdf 30-31) |
מיקום בספר הסרוק |
|
מעשה מה שסיפר לי איש נאמן ששמע מפי זקנו מה שאירע לו, היינו שהיה רוכב על הסוס בלילה של מוצאי ש״ק [שבת קודש] דרך יער, והיה מזמר זמירות. וכשהגיע להזמר של 'אדיר איום ונורא', שמע קול ביער שעונים: 'בצר לי לך אקרא'. ונזדעזע האיש מאוד והבין הענין כי יש איזה צרה ביער זה. מיד רכב במהירות אל העיר והודיע זאת לאנשי העיר. אזי יצאו מהעיר עשרים אנשים רוכבי סוסים לחפש ביער, ומצאו שם הרוג ישראל, ולקחו אותו וקברוהו. מהמעשיות האלה יש ללמוד אמונת השארת הנפש לאחר מיתה ויחס של קבורת ישראל: |
טקסט |
|
|
הערות שוליים |
מקור סרוק |
|
הערות |