פטירת רבינו הקדוש מבעלז, אנונימי, למברג 1894.

עמודים כג עד כז (pdf 23-27)

מעשה מה שאירע בעיר הלוסק שהיה שם איש אחד פשוט, רק שהיה ירא ה׳ ולא היה ביכלתו להבין בספרים כלל ונסע בימי הקיץ לבאברויסק אולי יזדמן לו מה להרויח שם, והשכיר את עצמו לאיש אחד להיות נוטר אילני מאכל העושים פירות שלא יגנבו מהם הפירות. וכמה וכמה אילנות היה שם והיה דרכו לומר תהלים בע״פ והאילנות הנ"ל היה רחוק מהעיר, והוא היה נוטר יחידי שם. פעם אחד בלילה התמרמר את עצמו בבכיה באמירת תהלים בקיפיטל למנצח על אילת השחר, וישן מתוך בכייתו ועיקר הבכייה שלו היתה על מה שלא זכה לחכמת התורה. וטבע של החיצונים היינו הקליפות ר״ל [רחמנא לצלן] להתדבק באיש עצב. ויתער משנתיה והנה שני אנשים עומדים לנגדו זקנים ונשואי פנים. ויאמר האחד: "אני משה רבכם." והשני אמר: "אני אליהו הנביא." ויאמר להם: "למה באתם אלי?" ויאמרו לו: "שמענו את בכייתך שבחפצך שיהיה לך יד בחכמת התורה, לכן באנו אליך ללמוד אתך וכן נבואה בכל לילה ולילה ללמוד אתך. ואחר שתוכל ללמוד אזי תקשיב לדברינו לכל אשר אנו מצוים אותך. אז תהיה מאושר מאוד." וילמדו ספר הזהר אתו כמו חצי שעה באמצע הלילה, וכן יעשו בכל לילה. ויהי ככלות הקיץ בתחילת החורף, כאשר כלתה אצלו שמירת האילנות, אזי חזר לעירו להלוסק. וגם שם היו באים בכל לילה ללמוד אתו ספר הזהר ומקומו היה להתפלל בבהמ״ד [בבית המדרש] של ר׳ אשר ז״ל ושם היו לומדים תורה. פעם אחת היתה מחלוקת בין הלומדים במקום אחד בפשט דברי הזהר, והאיש הנ״ל היה מקומו אצל התנור כדרך הפחותים .ויהי כאשר שמע שהם מפלפלים בפשט דברי הזהר וילך אליהם ויאמר: "רבותי, שמעוני, ואף אני אענה חלקי בפשט דברי הזהר." ויאמר להם הפשט ויראו הלומדים כי הפשט רחוק מאוד מן האמת, רק התפלאו על ידיעתו בזה אשר הם היו יודעים אוחו מכבר כי הוא עם הארץ ולא היו לו שום ידיעה לקרוא בספרים כאלה. ועוד פעמים אירע כזאת, ויאמר להם ג״כ [גם כן] פשט רחוק מן האמת ומקומו היה בבהמ״ד [בבית המדרש] של ר׳ אשר ז"ל. והגבאי דשם הוא בנו ר׳ זלמן נ״י [נרו יאיר] והוא מופלג גדול והוא דר בבהמ״ד [בבית המדרש] שהיה לו שם מקום דירה עבור ב״ב [בני ביתו]. פעם אחת בשבת אחר התפילה הלכו כל העם לאכול סעודת הצהרים כדרכם, והאיש הנ"ל לא הלך לאכול אך בכה במרירות לב. והאיש ר׳ זלמן אחרי כי שם ביתו, ראה כי הוא יושב ואינו הולך לסעוד ובוכה במרירות. אזי שאל את פיו שיודיעו שורש דבר על מה זה ועל מה זה. ויספר לו כל אשר קרהו כנ״ל: "רק עד כה הייתי סובר שקדושים המה באמת והא׳ [והאיש] משה רבינו והשני הוא אליהו הנביא, אך בלילה הזה הבנתי שהמה מהחצונים מהקליפות ר״ל [רחמנא לצלן]." וישאל לו: "איך הבנת?" ויאמר לו: "כי אמרו לי בלילה הזה שאדליק נר שצריכים להלימוד, ולא אביתי, כי אמרתי להם ששבת היום. ואמר לי אחר אני משה ר׳ [רבנו] ואני אומר שמותר אתה להדליק ועתה [ואתה!] אומר שאסור, והשני אומר ג"כ [גם כן]: אני אליהו הנביא ואני אומר לך שמותר אתה להדליק ואתה אומר שאסור." ואעפ״כ [ואף על פי כן] לא אביתי להדליק ויכו אותי. בכל זאת לא הדלקתי, וידליקו המה ולמדתי אצלם. אבל עתה אני מבין כי המה מהחצונים וממקור הטומאה ר״ל [רחמנא לצלן] [ולכן לא למדו אתי פשוטים ישרים ואמיתים, רק רחוק מן האמת אחרי שהם מעלמא דשקרא מכוחות הטומאה ר״ל [רחמנא לצלן]] ועתה שאל עצה מר׳ זלמן נ"י [נרו יאיר] מה לעשות עתה?" ויאמר לו ר׳ זלמן הנ״ל שילך ויספר זאת לפני הגאון ר׳ מנחם מענדיל ז"ל שהיה אז אב״ד [אב בית דין] בהלוסק ואח״כ נתקבל לסלוצק שם ר״מ [ריש מתיבתא], והוא הנקרא כפי כל ר׳ מענדיל סליצקער ז"ל. אזי הלך האיש הנ״ל ושאל עצה מהגאון הנ״ל, וידוע שרבני האשכנזים אין להם חלק בנסתרות. ויהי כאשר שאל אה פיו נתן לו עצה פשוטה שבאותו לילה של מוצאי שבה הבא ילין בבהמ״ד [בבית המדרש] הנ״ל, ושם יהיו נעורים עשרה לומדים מופלגי תורה ושופר יהי׳ מוכן להם וכאשר יבאו החיצונים הנ״ל להאיש בבהמ״ד [בית המדרש] אזי יעמדו הלומדים על רגליהם ויכריזו עליהם בחרם חמור כחרם יהושע בן נון שלא יהיה להם שום שייכות להאיש הנ״ל כלל וכלל ויתקעו בשופר. וכך היה כי באותו הלילה נתועדו הלומדים בבהמ״ד [בבית המדרש] של ר׳ אשר ז"ל והגבאי ר' זלמן הנ״ל היה ג״כ [גם כן] עמהם ועסקו בחורה כמעט עד חצי הלילה, והאיש הנ״ל שכב שם על הספסל ופתאום התעורר משינתו בבהלה ויאמר להלומדים: "החיצונים הללו עומדים לנגדי ותובעים אותי שאלך ללמוד עמהם." אזי עמדו כל הלומדים על רגליהם ויחרימו אותם כנ״ל ויתקעו בשופר וברחו החיצונים הנ״ל כמטחוי קשת ומאז והלאה לא באו אצלו, רק שפעם אחד נראו לו דרך חלון ויאמרו לו: "למה לא חפצת להיות מאושר בארץ ושוב לא ראה אותם כל ימיו חייו. והלומדים הנ׳׳ל אשר היו נעורים באותו הלילה המה ספרו לי המעשה הזה. מהמעשה הזאת נוכל לידע כי שיטת המינים הוא שקר מוחלט שהם אומרים שלא יוכל להיות דבר נגד חוקי הטבע ומהמעשה הזה נוכל להבין שיש כמה דברים בעולם שהמה נגד חוקי הטבע, גם נוכל ללמוד מזה אמיתות תוה"ק [תורתנו הקדושה] כמה הוא כוחות הקדושה מתגברים על כוחות הטומאה אשר החרם שלנו היה בו כח להגרש אותם.

למקור הסרוק