פטירת רבינו הקדוש מבעלז, אנונימי, למברג 1894.

עמודים כ עד כב (pdf 20-22)

ספורים נוראים נעתק מהספר היקר השגחת ה׳.

מעשה שאירע בעיר פ״ג אשר היה שם בבהמ"ד [בבית המדרש] ממונה לגבאי איש אחד מפורסים לנגיד, אך שהיו מקטני אמנה והיה שם בבהמ"ד [בבית המדרש] ברית מילה בראש השנה. וזהו ידוע כי מלין התינוק קודם תקיעת שופר, ואיחרו לתקוע עבור שהמתינו עד שיביאו התינוק למול. אזי נתמלא הגבאי הנ"ל חמה ואמר בחרי אף: "אם אברהם אבינו היה חתך את חוטמו, אזי היו מוכרחים כולם לחתוך את חוטמם!" אזי אח״כ באותה שנה בחודש מנחם אב חלה בחוטמו חולי הנקרא ראק ר״ל [רחמנא לצלן]. אזי נסע לקיעוו לקאדעמיע למצוא לזה מזור ותרופה והי׳ שם עד יו״כ [יום כיפור] וערב יו״כ [יום כיפור] אמרו לו הרופאים שאין לו תקנה אחרת, רק שצריכים לחתוך אח חוטמו. וחתם להם בכתב שאם אולי ימות תחת ידיהם לא יהיה להיורשים עליהם שום טענה. וביום הכפורים חתכו את חוטמו ומת תחת ידיהם ואח״כ נתנוהו ביורה גדולה וטגנו אותו על שומן משוo שהיה בעל בשר מאוד והרופאים צריכים שומן אדם לרפואה. והא דלא נענש מיד משום דאמרי׳ בסוטה דף כ' יש לה זכות חולה שנה כו׳[1] ובודאי היו לו זכותים שהגינו עליו עד שנה ועשרה ימים ואף דחזינן שרשעים עושים מה שלבם חפץ והקב׳׳ה אינו מעניש אותם מיד, רק עבירה שיש בה חילול השם, שאני דאמרו חז״ל אין מקיפין בחילול השם ועל אדם כזה נוכל לומר דהקב״ה פרע ממנו בזה העולם כדי להביאו לחיי העולם הבא, כי היו לו שני כפרות כאחת, מיתה ויום הכפורים ובודאי הרהר ג״כ [גם כן] תשובה בלבו וכמו שאמרו חז״ל במס׳ יבמות דף ק״ח בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא.[2] זאת שמעתי מאיש נאמן ומופלג שסיפר זאת לדבר ברור. גם שמעתי מאנשים אחרים בזה הסגנון . גם ידעתי שם האיש ומשפחחו. מהמעשה הזאת נוכל ללמוד מוסר השכל שלא ירחיב האדם את פיו לדבר מה שעולה על רוחו ושלא יתלוצץ אדם ממצות התורה הקדושה ח״ו [חס ושלום]:

[1] "אם יש לה זכות היתה תולה לה. יש זכות תולה שנה אחת. יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים. מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה" [תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף כ, עמוד א]

[2] אמר רב נחמן בר יצחק בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא [תלמוד בבלי מסכת יבמות דף קה, עמוד ב]

למקור הסרוק