מעשיות פליאות נוראים ונפלאים, אנונימי (אליעזר שענקל), למברג תרמ"ג.

עמודים 5-4 (pdf 5-6)

הנה הגאון הנודע ע״פ הכל ומקובל מהור"ר (מוהר״ר) נפתלי כ״ץ ז״ל שהי׳ אב״ד דק״ק אוסטראה ובק"ק פוזיו(?) ובק"ק פראנקפורט דמיין לעת זקנתו ונסע עם אשתו הרבנית לארץ הקדושה. ויהי בבואו לעיר הגדולה סטאמבול הנקראת בלשון אשכנז קאנסטאנטינאפול נפל על ערש דוי ויאמר לכל הנצבים עליו שהוא ימות ואמר בא זה זמן ובאיזה רגע ימות. ויהי בעת יום פקודתו והי׳ אצלו לערך אלפים איש מחברא קדישא מעיר הנ״ל. והי׳ שם כמה וכמה לומדים וחסידים ואמר על כל איש ואיש מאיזה גלגול נשמה הוא בא ובאיזה זמן שימות כל אחד ואחד והי׳ כאשר פתר כן הי׳ ואמר בכבוד עצמו מי שיתעסק בקבורתו. מי שהי' חלק בנשמתו המה יתעסקו בקבורתו ואמר לכל הנצבים עליו שילכו לדרכם. רק האנשים ההמה שציוה להתעסק בקבורתו נשארו שם במחנה. ויהי עוד הוא מדבר נראה לפי דבריו שראה במראם שהנה מלאך המות בא אל הבית לבוש מלבושים נאים שקורין שוי"ב ויאמר בזה הלשון הרע (דוא מיינסט איך האב דיך ניט גיקאכע וויא איך האב דיך באגעגינט הינטער רייזן האסטו דיך גימאכט פאר איין עני האב דיר גיגעבין כמה פגים. אבער היינט מאכסטו דוא דיך פאר איין קצין קומסט צו מיר אין איין שוי״ב גייא ארוים דוא רשע האסט בייא מיר ניקס צו טואן איך בדארף דיך ניט ב״ה) וידבר פעם אחרת בדבור קשה ועמד ממטתו ויך בכח ויסגור הדלת ויאמר אל סופר שיכתוב שמות הקדושים על כל החלונות בהחדר וגם על הפתח. ועל העם הנצבים עליו נפלה חרדה גדולה מאוד על מה ששמעו דבריו ויאמר אל האנשים שילכו חוצה מפתח ביתו רק הסופר והשמש הזקן ממאה ועשר שנים המה ישארו במחנה ויעשו כן ואמר בזה הלשון (איר זאלט צו זעהן וואס דא דער מער ווערע זיין זאלט אייך אין זכרון נעמן) ויהי בדברו ויאמר ברוך הבא אבי. ברוך הבא אבי זקיני רבי נפתלי. ברוך הבא אבי זקיני רבי מענדיל. ברוך הבא רבי משה חריף. ברוכים הבאים ואמר גם ברוכים הבאים אל אנשים חשובים גדולים מאוד. וגם אל המלאכים. ויהי בדברו ויבא רעש גדול וחזק מאוד סביב למטתו אבל הסופר והשמש הנ״ל לא יכלו לראות למטתו מחמת אימה גדולה שנפלה עליהם גם אש גדול היתה סביב למטתו לערך שעה אחת. ואחר כך שככה ויאמר לשני אנשים הנ״ל בזה הלשון (איר זאלט דאס אלעס האבמן בזכרון אבער איהר זאלט וויססען אז איך בין גיוועזין גלגול כאן יחזקיהו מלך יהודא און דיא לייט וואס זאלין זיך מתעסק זיין בקבורתי האבען אויך איין ניצוץ פון מיין נשמה דרום זאלין זייא זיך מתעסק מיט מיר זיין אבער דאס זאג איך אייך אז איהר זאלט נעמין מיין ארון און זאלט פארין לק״ק חברון אין זאלט מיך ליינען נעבין יחזקיהו מלך יהודא) והשני האנשים הנ״ל כתבו כל הנ״ל לזכר־ון מאחר שהגאון הנ״ל צוה עליהם שיהי׳ להם לזכרון. ואח״כ אמר לשני האנשים הנ״ל שילכו ג״כ [גם כן] מחוץ למחנה וילכו משם ובתוך איזה רגעים נכנס להחדר והוא מת כמו שאמר. זי״ע ]זכותו יגן עלינו] ועל כל ישראל ע״כ [עד כאן] נדפס על דף אחד דפוס אורטיקייא:

למקור הסרוק