סיפורים נוראים, אנונימי (יעקב קידנר - קאדניר), למברג תרל"ה.

עמודים 31-30 (טו-2 עד טז-1) pdf (30-31)

פעם אחת נשא הצדיק רגליו לקבץ מעות עבור פדיון שבויים. ובא למלון אחד, והבעה"ב [והבעל הבית] לא היה בביתו. וראה הצדיק שם קן ציפורים, איך שהם ניצודים, ומגמתם הוא לפרוח באויר העולם כטבעם להיות צפור דרור. ונכמרו רחמיו עליהם ואמר: "אני מכתת רגלי להשיג מעות עבור פדיון שבויים, והנה אין פדיון שבויים גדול מזה להתיר הצפרים ממאסרם." ועשה כן ופתח פתח הקן, וברחו הצפורים לדרכם. ואח"כ [ואחר כך] בא הבעה"ב [הבעל הבית] לביתו וראה שהקן פתוח והצפרים אינם. והיצר לו מאוד מזה, ואמר לבני ביתו: "מי הוא זה שעשה לי הרעה הגדולה?" ואמרו לו: "יש כאן איש אשר למראה עינינו הוא משוגע, הוא עשה המעשה הרע." אמר הבעה"ב [הבעל הבית] להצדיק: "אתה המשוגע, איך מלא לבך לעשות המעש' [המעשה] הרע, להבריח את הצפרים שלי, והפסדת לי ממון הרב' [הרבה] ששילמתי עבורם." אמר לו הצדיק: "כתיב 'ורחמיו על כל מעשיו' ונכמרו רחמי להוציאם ממסגרותם." והכה ובעה"ב [הבעל הבית] להצדיק מכות אכזריות. ואח"כ [ואחר כך] אמר הצדיק ר' זוסע להבעה"ב [להבעל הבית]: "תדע שאני הולך מעיר לעיר לקבץ מעות לפדיון שבויים, והנה משכורתך יהי' שלימ' [שלימה] מאת ה', שאתם תהי' מחוסר לחם." והלך הצדיק לדרכו, וכאשר בא לביתו סיפר לאחיו, הרב הקדוש הגדול מוה' [מורנו הרב] אלימלך המעש' [המעשה] הזה. וברבות הימים ישבו שני אחים הצדיקים בסעודה, ונטל ידיו הצדיק ר' זוסע קודם אחיו הצדיק ר' אלימלך, ובעת שנגב ידיו ר' זוסע קודם ברכת המוציא, בא עני ועמד אצל הפתח. ורמז ר' זוסע לר' אלימלך על העני. ואחר ברכת המוציא, שאל ר' אלימלך לאחיו ר' זוסע מהו הרמז שרמז על העני. אמר לו: "זה הבעה"ב [הבעל הבית] מהמלון שהכני מכות אכזריות." ושאל ר' זוסע את האיש: "הנה ידוע לי שהיית איש עשיר, ואיך הוא הסיבה שאתה מחזיר על הפתחים?" ואמר לו: "שנשרף כל אשר לי ונשארתי ריקם מכל."

למקור הסרוק