סיפורים נוראים, אנונימי (יעקב קידנר - קאדניר), למברג תרל"ה.

עמוד 27 (יד-1) (pdf 27)

ופעם בא אצל כפרי א' [אחד] וראה על פניו שעבר עבירה עם כותית הנושאת מים ומסקת התנור. ומקום העבירה הי' על האשפה. הנה בלילה זמר הרב הקדוש בשבחי תהלים, עד שבא לפסוק 'כי הלל רשע על תאות נפשו' (תהלים י, ג). ובכה בקול מר ואמר: 'כי הלל רשע'. הרשע נעשה עניו כהִ3+--לל על תאות נפשו. ומצד שיצרו בוער בקרבו למלאות תאות היצר, ולא יתבייש לעבור עבירה עם כותית הנושאת מים ומסקת התנור, ובמקום בזוי כזה על האשפה, מקום החז[י]רים. וזהו באמת עניוות גדולה והוא רק כדי למלאות תאות היצר נעשה עניו כהִלל. וכשמוע הבעל הבית מפיו הקדוש פשט הפסוק, צווח בקול מר: "רבינו הקדוש, אמת שאני הוא החוטא וכזה עשיתי." ונעשה גם כן בעל תשובה גדול.

למקור הסרוק