סיפורים נוראים, אנונימי (יעקב קידנר - קאדניר), למברג תרל"ה.

עמוד 27 (יד-1) (pdf 27)

ועתה אסיים אל מלאכת הקודש לרשום בכתב ולשון הנוראות וגודל הצדקות מאיש אלקי הרב הגדול עמוד הימיני אשר רבים השיב מעון ותיקן כמה נשמות, הצדיק מו"ר [מורנו ורבנו] הרב זוסע מאניפאלע. הנה נודע לכל שכל ימי' היה משוטט בארץ כדי להשיב נשמות הנדחים בעמקי הקליפות לשרשם ומקורם. ודרכו בקודש הי' כאשר נראה אדם למראה עיניו הקדושים, נודע לו כל מעלליו מיום הולדו. הנה פעם לן במלון וראה פני הבעה"ב [הבעל הבית] שהוא מלא עונות. ובלילה כשהלך הבעה"ב [הבעל הבית] לישן, ישב הרב הקדוש על הארץ וזמר שבחי תהלים בדביקות נפלאה. וצווח בקול מר מפני[ם] עומק הלב "זוסע, זוסע, תן לבך לשוב, עון כזה עשית ביום פלוני ובמקום פלוני ואשה פלונית." ופרט כל החטאים ועוונות שעשה הבעה"ב [הבעל הבית]. וכשמוע הבעה"ב [הבעל הבית] כל זה נפל ממשכבו ארצה וצעק מעומק הלב: "רבינו הקדוש, זך ונקי מעלת קדושתו מחטאים ועוונות כאלו. רק אני הוא העוכר ישראל בחטאי, ואמת הוא שכזה וכזה עשיתי." ובכה כל הלילה, וביום המחר נסע אחר הרב הקדוש כמה ימים עד שנעשה בעל תשובה גדול.

למקור הסרוק