אתם בית ישראל הטו אזניכם ושמעו סיפורי התמימים והחסידים עמודי עולם מתלמידי הרב הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] דובער ממעזריטש והם תרי צנטרא דדהבא [שני צינורות זהב] ה״ה [הרב הגאון] הרב הקדוש ר׳ ישראל מפאנאלק והשני בדומה לו הרב הקדוש הנק׳ [הנקרא] ר׳ עזריאל וויינער. אציגה אופן התקרבותם והתקשרותם להרב הקדוש מוה׳ [מורנו הרב] דובער הנ״ל [הנזכר לעיל]. הנה קודם התקשרותם הי׳ ג״כ [גם כן] צדיקים מופלגים אך לא נח דעתם בזה מצד גודל ענוותם אשר בעיניהם הי׳ רחוקים מהאמת עד קצה האחרון. והרב ר׳ ישראל הי׳ פרנסתו ממכירות היי״ש [היין שרף] ור׳ עזריאל הנ״ל [הנזכר לעיל] הלך בגולה לחפוש ולחקור אם יבוא למקום זריחות האמת. והתפלל להבורא בכל יום ויום שיזכה אותו במציאות האמת. עד שבא למלון ר׳ ישראל הנ״ל [הנזכר לעיל] ואמר לו ר׳ ישראל: "ידידי, יגיד לי מהי עסקו ולאן הוא הילוכו?" ואמר לו ר' עזריאל: "אני משוטט בארץ אולי אמצא האמת האמיתי." אמר לו ר׳ ישראל: "גם אני נחליתי בחולי זה אשר כמה שנים אני דורש ומבקש את האמת ועדיין לא זכיתי שיבוא לידי. חפשתי בכמה גאוני ארץ ולא מצאתי. לכן ידידי בקשתי שיעכב אצלי זמן מה ונתפלל שנינו לה׳ אלקינו אב הרחמן אפשר שירחם עלינו ברחמיו המרובים להראינו מקום האמת." ונתרצה לזה הרב ר׳ עזריאל וישב אצלו ועסק במלאכת עשיות היי״ש [היין שרף], ושלח ה׳ ברכה והצלחה בהיי״ש [בהיין שרף] למעל׳ [למעלה] מהטבע. ושפכו נפשם להשם בכל יום בדמעות שליש וסיגפו גופם במאוד מאד כדי שיזכה להם הבורא מציאות האמת. פעם א׳ [אחת] הי׳ ישן ר׳ עזריאל בלילה אחר שפיכת נפשו לה׳, ובא אליו בחזיון לילה איש זקן ונשוא פנים ואמר לו: "שלחני ה׳ לבשר אתכם ששמע את תפילתכם והנני להראות אתכם האמת האמתי." והוליך הזקן לר׳ עזריאל אצל ארון הקדוש ואמר לו: "הבט נא בתוך הארון קודש וראה בתוכו כמה ספרי תורות, ובתוכו יש ב' צורות נוראות, צורה א׳ [אחת] זקנה וצורה א׳ [אחת] בחורה." ואמר לו הזקן: "לכו ודרשו וחקרו ותבאו במקים א׳ [אחד] אשר תמצאו ב׳ הצורות ושם תמצאו האמת באמיתה." והלך לו הזקן וישכם ר׳ עזריאל בבוקר והנה חלום, וישתומם לבו בקרבו מהמרא' [מהמראה] הנפלאה, ובתוך כך נכנס אצלו ר׳ ישראל בשמחה רבה ואמר לו: "ידידי, ה׳ הרחמן שמע לתפלתינו וכזה וכזה ראיתי בחזיון לילה." ואמר ר' עזריאל: "גם אני כזה ראיתי." ועלה ההסכם אצלם שילכו שניהם לחפוש בעולם ב' הצורות, והלכו אצל כמה גדולי הדור גאוני ארץ אבל ב׳ הצורות לא מצאו עד שבא להרב הקדוש הגאון אמיתי מוהר״ר [מורנו ורבינו הרב רבי] דובער ממעזעריטש, ותיכף כשנתן להם שלום צבהו [צ"ל: צהבו (כלומר שמחו)] עיניהם ונתמלאו שמחה כי ראו שזהו הצורה הקדושה הזקנה שראו בארון הקדוש. ושתק הרב הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבינו הרב רבי] דובער ואמר להם: "עוד חסר לכם מה?" ושתקו ולא אמרו לו כלום כי באמת חסר להם עוד מהצורה הבחורה. ושלח הרב הקדוש אחר בנו ר׳ אברהם הקדוש וראו שזהו הצורה הבחורה, ואמרו להרב הקדוש: "ב"ה וב״ש [ברוך הוא וברוך שמו] אשר כעת לא חסר לנו כלום." ונתקשרו לקדושתו בעבותות אהבה, ובב׳ הצורות הקדושות מצאו נביעות אמיתית האמת ואוצר כלי חמדה בתורה הנגלות והנסתרות החכמה בדרכי עבודת הבורא:

המפגש עם הצורה הזקנה והצעירה – ר' דב בער ובנו	שם הסיפור
סיפורים נוראים, אנונימי (יעקב קידנר - קאדניר), למברג תרל"ה.	שם הספר
עמודים 27-26 (יד-טו pdf 26-27)	מיקום בספר הסרוק
אתם בית ישראל הטו אזניכם ושמעו סיפורי התמימים והחסידים עמודי עולם מתלמידי הרב הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבנו הרב רבי] דובער ממעזריטש והם תרי צנטרא דדהבא [שני צינורות זהב] ה״ה [הרב הגאון] הרב הקדוש ר׳ ישראל מפאנאלק והשני בדומה לו הרב הקדוש הנק׳ [הנקרא] ר׳ עזריאל וויינער. אציגה אופן התקרבותם והתקשרותם להרב הקדוש מוה׳ [מורנו הרב] דובער הנ״ל [הנזכר לעיל]. הנה קודם התקשרותם הי׳ ג״כ [גם כן] צדיקים מופלגים אך לא נח דעתם בזה מצד גודל ענוותם אשר בעיניהם הי׳ רחוקים מהאמת עד קצה האחרון. והרב ר׳ ישראל הי׳ פרנסתו ממכירות היי״ש [היין שרף] ור׳ עזריאל הנ״ל [הנזכר לעיל] הלך בגולה לחפוש ולחקור אם יבוא למקום זריחות האמת. והתפלל להבורא בכל יום ויום שיזכה אותו במציאות האמת. עד שבא למלון ר׳ ישראל הנ״ל [הנזכר לעיל] ואמר לו ר׳ ישראל: "ידידי, יגיד לי מהי עסקו ולאן הוא הילוכו?" ואמר לו ר' עזריאל: "אני משוטט בארץ אולי אמצא האמת האמיתי." אמר לו ר׳ ישראל: "גם אני נחליתי בחולי זה אשר כמה שנים אני דורש ומבקש את האמת ועדיין לא זכיתי שיבוא לידי. חפשתי בכמה גאוני ארץ ולא מצאתי. לכן ידידי בקשתי שיעכב אצלי זמן מה ונתפלל שנינו לה׳ אלקינו אב הרחמן אפשר שירחם עלינו ברחמיו המרובים להראינו מקום האמת." ונתרצה לזה הרב ר׳ עזריאל וישב אצלו ועסק במלאכת עשיות היי״ש [היין שרף], ושלח ה׳ ברכה והצלחה בהיי״ש [בהיין שרף] למעל׳ [למעלה] מהטבע. ושפכו נפשם להשם בכל יום בדמעות שליש וסיגפו גופם במאוד מאד כדי שיזכה להם הבורא מציאות האמת. פעם א׳ [אחת] הי׳ ישן ר׳ עזריאל בלילה אחר שפיכת נפשו לה׳, ובא אליו בחזיון לילה איש זקן ונשוא פנים ואמר לו: "שלחני ה׳ לבשר אתכם ששמע את תפילתכם והנני להראות אתכם האמת האמתי." והוליך הזקן לר׳ עזריאל אצל ארון הקדוש ואמר לו: "הבט נא בתוך הארון קודש וראה בתוכו כמה ספרי תורות, ובתוכו יש ב' צורות נוראות, צורה א׳ [אחת] זקנה וצורה א׳ [אחת] בחורה." ואמר לו הזקן: "לכו ודרשו וחקרו ותבאו במקים א׳ [אחד] אשר תמצאו ב׳ הצורות ושם תמצאו האמת באמיתה." והלך לו הזקן וישכם ר׳ עזריאל בבוקר והנה חלום, וישתומם לבו בקרבו מהמרא' [מהמראה] הנפלאה, ובתוך כך נכנס אצלו ר׳ ישראל בשמחה רבה ואמר לו: "ידידי, ה׳ הרחמן שמע לתפלתינו וכזה וכזה ראיתי בחזיון לילה." ואמר ר' עזריאל: "גם אני כזה ראיתי." ועלה ההסכם אצלם שילכו שניהם לחפוש בעולם ב' הצורות, והלכו אצל כמה גדולי הדור גאוני ארץ אבל ב׳ הצורות לא מצאו עד שבא להרב הקדוש הגאון אמיתי מוהר״ר [מורנו ורבינו הרב רבי] דובער ממעזעריטש, ותיכף כשנתן להם שלום צבהו [צ"ל: צהבו (כלומר שמחו)] עיניהם ונתמלאו שמחה כי ראו שזהו הצורה הקדושה הזקנה שראו בארון הקדוש. ושתק הרב הקדוש מוהר״ר [מורנו ורבינו הרב רבי] דובער ואמר להם: "עוד חסר לכם מה?" ושתקו ולא אמרו לו כלום כי באמת חסר להם עוד מהצורה הבחורה. ושלח הרב הקדוש אחר בנו ר׳ אברהם הקדוש וראו שזהו הצורה הבחורה, ואמרו להרב הקדוש: "ב"ה וב״ש [ברוך הוא וברוך שמו] אשר כעת לא חסר לנו כלום." ונתקשרו לקדושתו בעבותות אהבה, ובב׳ הצורות הקדושות מצאו נביעות אמיתית האמת ואוצר כלי חמדה בתורה הנגלות והנסתרות החכמה בדרכי עבודת הבורא:	טקסט
	הערות שוליים
למקור הסרוק	מקור סרוק
סייעה בתמלול הטקסט: צילה אשחר	הערות