סיפורים נוראים, אנונימי (יעקב קידנר - קאדניר), למברג תרל"ה.

עמוד 22 (יא pdf 22)

לא אשקוט מדבר מהאיש הקדוש אשר הי׳ לשם ולתהלה בקרב הארץ. פעם אחד ישב אצלו אחד מתלמידיו ימים רבים והי׳ [והיה] נחפז לנסוע לביתו ולא נתן לו רשות. פעם א׳ [אחת] הפציר בו מאוד עד שנתן לו רשות ואמר לו: "לך לשלום רק שמור חפציך שלא יגונב ממך בדרך." ונסע לדרכו והנה ביום ראשון מנסיעתו לן במלון אחד. והנה בקומו בבוקר מצא א״ע [את עצמו] ערום בלי לבוש אחד כי הכל נגנב ממנו. וחזר בפחי נפש בחזרה למעזעריטש וסיפר לו הסיבה הרעה ושחק ואמר: "הן אמרתי לך שתשמור חפציך בדרך." ואמר: "אל תדאג כלל, אחזיר לך חפציך בשלימות." ואמר לו: "לך אל מקום פלוני בערך רחוק פרסה אחת מהמלון, ותמצא שם איש אחד וכה תוארו. ותאמר לו 'רבינו ציוה שתחזור לי החפיצים [החפצים] שגנבת בלילה במלון הזה.' ובוודאי יחזיר לך בשלימות." וכן עשה התלמיד, ומצא את האיש ואמר לו כנ״ל [כנזכר לעיל]. אמר האיש: "אמת הוא כדברי רבך שהגניבה היא אצלי ואני אחזיר לך בשלימות, רק רצוני לחזור החפיצים ליד רבך דווקא, כי יש לי שאלה קטנה לשאול ממנו." ונסעו שניהם ביחד עד שבאו לכבוד קדשו. וכשבאו אמר האיש: "אדוני איש אלקים, הנה האמת הוא שהגניבה בידי אך לא אחזיר כ״א [כי אם] באופן אשר כבודו ישיב לי על שאלתי שאשאל מפי קדשו." אמר: "הנה אני רואה שאיש אלקים קדוש הוא אשר ה׳ נתן לו עינים זכות וטהורות לראות מרחוק. אך זה אשאל מכבודו. הלא טוב הי׳ שיסתכל בעת הזה בדבר שבקדושה ולא להשפיל ראיתו הטהורה בדברים שפלים כאלו, לראות איך הגנבים גונבים?" אמר לו: "בני, יפה שאלת. האמת אגיד שבעת שהייתי בביהכ״ס [בבית הכסא] שהוא מקום שאסור להרהר בדבר שבקדושה כ״א [כי אם] בדברי חול, בזה״ז [בזה הזמן] ראיתי איך שגנבת החפצים שלו." והחזיר לו החפיצים שלו בשלימות:

למקור הסרוק