פאר מקדושים, מנחם מנדל בודק, למברג תרכ"ה.

עמודים 55-53 (pdf 52-54)

ובעודינו פה בשער הנסים אספר בזה מעשה נפלאה המסתעפת לעניני הנם מאת אדמור [אדוננו ורבנו הרב] הצדיק הקדוש הגאון האמיתי וכו׳ כו׳ מוה׳ [מורנו ורנו הרב] צבי הירש מזידיטשוב זי"ע [זכותו יגן עלינו]:

מנהג ישראל תורה היא. זאת לנו מלפנים בישראל כי בחודש אדר יעשו למו קהל פורים אחד לרב. אשר יגישו כל דבר משפט אליו כל ימי החודש וישימו להם שופטים גם שוטרים ומנהיגים:

והנה בזידיטשוב עשו להם קהל פורים את אחיו של הצדיק כבוד מוה׳ [מורנו ורבנו הרב] קאפילי זצ״ל [זכר צדיק לברכה] לשר המדינה נותן חוקים ומשפטים וגוזר נזירות והכל על יסוד נאמן נבנה. ויבחור לו יועצים משיבי טעם מחסידי יראי ד׳ וחושבי שמו והמה נהגו בו כבוד מלכות. והלך לו ר' קאפילי לאחיו הצדיק הגאון הקדוש לבוש במלבושיו כאשר התחפש בפורים לשר המדינה וכולם היו שתויי יין. וכבואו לאחיו הצדיק נהגו גם הוא בו כבוד מלכות והכבוד לדבר עמו כי יצא דבר מלכות לבטל גזירות מס הנרות ומס הבשר אשר היה טרם שנת התר״ח. ויאות לו לדבר הזה. וביקש מאתו לבטל עלילות מישראל ונשא פניו גם בזה. ויוסף לבקש מאתו כי יבטל לקחת אנשי חיל מישראל ולא אבה להסכים לו. ויבקש מאתו לחתום על ביטול המסים, ויחתום, ועל העלילות, ויחתום, ועל ביטול אנשי חיל מישראל לא אבה לחתום באין אופן. ודבר אתו קשות ורכות ולא רצה ערלה היה אזנו משמוע וטח לבו מהבין. והנה החסידים אשר הלכו עמו דברו אתו גם המה קשות ורכות ולא נתן מקום לדבריהם. והלך הצדיק ממנו בחרי אף ולא אבה להביט אל פניו כל יום הפורים ולמחרת יצא יינו מאתו ושאלוהו כל החסידים: "מה היה לך מדוע בזית את דברי קדוש מורינו הצדיק?" וישבע: חי ד׳ כי לא ידע גם בנפשו מה היה הדבר הזה ומאומה אינו זוכר מכל הנעשה עמו יום אתמול. וכל אשר סיפרו באזניו מוזר היה לו ולא האמין בנפשו. וכן היה כי נתבטל בשנה ההיא מס הנרות ומס הבשר. ובלי ספק מד׳ היתה זאת לבל יתבטל גזירות החיל מישראל להיותינו עוד בגלות החל הזה:

והיוצא לנו מן הסיפור הזה לדעת כי מלכותא דארעא כמלכותא דרקיע. ומכל אתערותא דלתתא נעשה אתערותא לעילא בתפלת צדיקים אשר המלאך הגדול קושר ממנו קשרים כידוע. ואין לומר ח״ו [חס ושלום] כי אנשים מישראל ישתגעו עצמם ח״ו [חס ושלום] ויתהוללו בעיני זולתם בימי הנס, כי לכל עשיה יש שורש למעלה ואך טח מראות עינינו לראות האור הבהיר המבהיק מעשייתם. אולם צדיק הדור רואה בעין פקיחא את כל הנעשה תחת השמש. ורבות לדבר בענין זה כי ענינים נשגבים המה לדעת כי גם עשיתם לכל עת ושעת הכושר ולכל אחת מקום יש למעלה. זה מגיע עד לרקיע וזה לשחקים עד לזבול ועד למעון מכון וערבות לכל ענין הצריך לו להמשיך טובה משם. כידוע ומפורסם לכל בר דעת (עיין חגיגה פ״ב ד׳ י״ד ע״ב) ואנכי העירותי בזה אך מעט מעט ואת היותר ישכיל ויבין כל חכם מדעתך כי אין להרחיב בזה הדיבור בסיפורי מעשיות אשר יגיעו לאנשים שונים ויד הכל ממשמשים בו ואין להגשים ח״ו [חס ושלום] ענינים רוחצים דקה מן הדקה לסברם על אוזן כל אחד כי די המה דברים קדושים כאלה לכל מאמין להכות שורש בלב. וגדול המאמין בלי חכמה יותר ממי שהתחכם כאשר נראה בעינינו מספרי דוד ושלמה. ספרי דוד המיוסדים על אדני האמונה יאמרו יום יום בקהל עם לא כן המה ספרי שלמה אשר כתוב עליו 'ויחכם מכל אדם' וכל דבריו בחכמה ומחקר היו רצופים ותוך מכמן יקר הדעת היו לוטים וספונים:

רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג 1763 – תקצ"א 1831) אדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

עיין חגיגה פ״ב ד׳ י״ד ע״ב – הכותב רומז כאן לעיסוקם של תלמידי ר' יוחנן בן זכאי במעשי מרכבה.

למקור הסרוק