שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

78-76

ה, ד, א; דק"א ה, א-ב; כי"ל ב, ג – ג, א

שמעתי [1] מפי ר' גדליהו הנ"ל [הנזכר לעיל] פ"א [פעם אחת] לא הי' [היה] לו מצות ולא בשר על פסח וחבש את חמורו [2] בעגלה ונסע לדרכו לכפרים [3] ושחט בכפרים והביא קמח ובשר על פסח וכשבא אמר לאשתו ראה שיסלק הקמח מן העגלה [4] וירדו גשמים [4] ונחמץ הקמח והודיעה לבעלה [5] ובדק הסכין [6] ונסע לכפרים אשר בצד השני [7] והביא קמח על יו"ט [יום טוב] ובבואו סמוך לביתו ושם הר גדול ולא הי' [היה] יכול הסוס למשוך את העגלה והי' [והיה] מושך בעצמו העגלה לעזור להסוס ובחצי ההר מת הסוס והוכרח למשוך העגלה בעצמו כי ירא להניח קמח בלא שמירה וכלתה כוחו ועמד אצל העגלה ובכה בכי'[בכיה] גדולה לפני השי"ת [השם יתברך]. ובתוך בכיתו נפלה עליו שינה ונרדם ובא אליו בחלום אליהו ז"ל [8] וזה היתה הגילוי לו פעם ראשון ואמר לו נרצה דמעתך ונתקבלה תפילתך הנה אני אשלח לך נכרי [9] אחד שיקח עגלה שלך עם הקמח לביתך [10] ותיכף שניער משנתו בא נכרי אחד עם עגלה ועם סוסי' [סוסים] ואמר ישראל קשור עגלה שלך בעגלה שלי ואביאך לביתך כשבא לביתו אמר הנכרי מה תתן לי שאפשוט את העור מן הסוס שלך [12] ונתן לו זעקסער [13] ואח"כ [ואחר כך] בא נכרי [14] וקנה העור בסך [15] ד' [דינרים] זה' [זהב] [16] ואמר לו הקונה ראה שתלבש א"ע [את עצמך] ואת אשתך על י"ט [יום טוב] הב"ע [הבא עלינו] [17] עם [18] המעות הללו ולימים הביאו [19] הולכי קראוונעס [20] עורות של מארדער [21] והלכה לבעלה ושאל' [ושאלה] ממנו אם לקנות או לאו כי בחורף הי' [היה] לו בית התבודדתו בכפר אצל נכרי [22] ששכר לו שם בית ואמר לה רשאי אתה לקנות כי הפקר הוא [23] כי כולם יהרגהו ליסטים [24] קנתה [25] באותן המעות בסך ד' זהו' [זהובים]. ועשה לו זופיצא [26] של הביליע"ה [] [27] ולאשתו קלייד [28] של הביליע"ה על י"ט [יום טוב] וכשראה המוכסין שהחזיק ממנו השיינק כי הלביש א"ע [את עצמו] ואת אשתו חשדו שהוא קונה י"ש [יין שרף] ממקום אחר זולתו [29] וקיבל עליו [30] המוכסין לפני ר' גרשון ואמר אני חולק כבוד עליכם ובאם שלא יודה ויפרע לו [31] הפסדי אני אכה אותו במבצר [32] ואמר לו ר' גרשון ז"ל אני אוכיחנו וכשבא הבעש"ט לעיר הוכיח אותו ואמר לו [34] לא היו דברים מעולם [35] ח"ו [חס ןחלילה] ואמר ר' גרשון מאין לך מעות שהלבשת אותך ואת אשתך [36] והשיב לו ה' נתן לי. ואמר מפני מה אין ה' נותן לי והשיב לו לך אינו נותן ולי נותן. אמר ראה שהמוכסן ילשין עליך במבצר ותלקה אמר אין אני מפחד ממנו. סוף שרצה להלשין עליו ומת המוכסין הנ"ל:

[1] שמעתי: כי"ל: ׳גם שמעתי מפי רבינו מהו׳ גדליה׳. כקודמו, גם סיפור-מעשה זה הוא מן התקופה שלפני התגלות הבעש״׳ט, שכן אחרי ההתגלות לא עסק בשחיטה והתפרנס מפעולתו כבעל-שם. הדבר גם משתמע מתוכן הסיפור.

[2] וחבש את חמורו: לפי בראשית כב, ח, אך ברור שהכוונה לסוס ולא לחמור. ואכן, כי"ל ׳סוסו׳; דק"א ׳זיין פערד= הסוס שלו; ד"נ ׳דש פערד= הסוס; ד״פ ׳איין פערד= סוס׳.

[3] ונסע לדרבו בכפרים וגו׳: דק״א 'אונ איז גיפארן אוף דיא דרפער מיט דעם חלף קולין= ונסע על-פני הכפרים עם החלף, כדי לשחוט; ד"פ ׳אונ איז גיפארין מיט זיינע חלפים צו קוילין אוף די דערפיר אוף יום טוב עטליכע גילדן צו פר דינין; ער קויליט אינ די דערפיר ער הט פר דינט עטליכי גילדין אוג הט גיקופט קמח של פסח= ונסע עם החלפים שלו על-פני הכפרים כדי להשתכר ליום־טוב כמה זהובים; הוא שחט בכפרים, השתכר כמה זהובים וקנה קמח של פסח'.

[4] ראה שיסלק הקמח מן העגלה וירדו גשמים: משפט משובש וחסר. כי׳׳ל ׳ראה מי שיסלק את הקמח ואת הבשר לבית ושיתיר את הסוס והוא הלך להתבודדותו ובעוד שלא מצאה תיכף מי שישא את הקמח ירדו גשמים׳; דק״א ׳איידר ער האט אראפ גינומן די מעל פון דעם וואגן דר ווייל איז גיגאנגין פלוצלינג איין גרושר רעגין= טרם שהותד הקמח מן העגלה ירד בינתיים פתאום גשם גדול. ד׳׳נ ׳זעה מען זאל ארויש נעמן דאש מעל פון וואגן דר ווייל איז גיגאנגין איין רעגין= ראה שיסלקו הקמח מן העגלה, בינתיים ירד גשם׳.

[5] והודיעה לבעלה: כי"ל ׳והלכה והודיעה לבעלה׳.

[6] ובדק הסכין: כי׳ל ׳בדק הסכין פעם שנית׳.

[7] לכפרים אשר בצד השני: אפשר שהכוונה לצד השני של הנהר פרוט ואפשר שהכוונה לצד השני של ההר, וראה בהמשך הסיפורים וכן לעיל סי' ו. ד"נ תוס': ׳אונהט גישאכטן= ושחט׳.

[8] ובא אליו בחלום אליהו ז׳׳ל וזה היתה הגילוי לו פעם ראשון: כי"ל 'וראה בחלום את אליהו וזו היתה פעם ראשונה׳; ד"נ 'אונ דאש איז גיוועזין ראש ערשטי מאל וואש אליהו הנביא ז׳׳ל (הדגשה במקור) האט זיך צו איהם גיוויזין= וזו היתה פעם ראשונה שנתגלה לו אליהו הנביא ז״ל׳.

[9] נכרי אחד: דק׳׳א 'אגוי׳; ד"נ, ד"פ 'איין ערל׳.

[10] שיקח עגלה שלך עם הקמח לביתך: דק״א תוס': ׳אונ וועשט שון ניט מיין אזוא איין עני זיין= ולא תהיה עוד עני כזה׳.

[11] ועם סוסים: כי"ל 'עם ב׳ סוסים'.

[12] שאפשוט את העור מן הסוס שלך: כי"ל תוס' 'ואביא לך'. אך הקטע כולו אינו הגיוני שהרי אין זה מתקבל על הדעת שהבעש"ט והנכרי סחבו את פגר הסוס עד לבית הבעש״ט. בדק"א שונה הסדר: עוד לפני שיצאו לדרך חזרה נתן הבעש׳ט לגוי זעקסיר והלה הפשיט את העור מהבהמה.

[13] זעקסער: כי״ל ׳זעקסיר א׳ והוא היה מטבע כסף שהלך י"ג גדולים׳. באופן מקורי היה הזעקסער מטבע כסף בת ששה גדולים ומכאן שמו, אך שערו נשתנה במשך הזמן. בשנת 1717 היה שערו 21 גדולים ושני טפילים (הגדול שווה 3 טפילים).

[14] ואחר כך בא נכרי: לפי ד"פ, הנכרי שהפשיט את העור מהבהמה הוא עצמו קנה את העור.

[15] בסך: כי"ל ׳בעד׳.

[16] זהובים: זהוב, מטבע בן 30 גדולים.

[17] י׳׳ט הב״ע [=יום טוב הבא עלינו (לטובה)].

[18] עם: כי"ל ׳בעד; ד״נ ׳פר= בעד'.

[19] הביאו: כי״ל תוס׳ ׳לו׳.

[20] קראוונעס: שיירות. בכי"ל ׳קארבני"ס׳.

[21] מארדער: נמיה בכי״ל ׳מארד"ר'.

[22] נכרי: ד"פ, ד"נ ׳גוי׳.

[23] כי הפקר הוא: ׳ווייל דר מארדיר איז הפקר= כי הנמיה היא הפקר'.

[24] ליסטים: ד"נ 'גזלנים׳.

[25] קנתה באותן המעות בסך ד׳ זהו': דק"א תוס׳ ׳אונ הט פר קויפט אונ הט גיוואנן געלט= ומכרה והרוויחה כסף׳ ד"פ ׳אין פר קויפט= ומכרה׳.

[26] זופיצה: מעיל ארוך מצבע שחור.

[27] הביליע׳׳ה ד"פ 'האביל', כי"ל 'הבלע״י'. מאוקראינית; הכוונה לבגד פנימי עשוי צמר, לחימום הגוף. [י״א]

[28] קלייד: שמלה.

[29] שהוא קונה י"ש ממקום אחר זולתו: ד"פ ׳אי ער הט פרעמדין ייש גיקויפט אהני זיין וויסין= שקנה י״ש זר ללא ידיעתו׳. המוכסין האשים את הבעש״ט כי הוא קנה י"ש בזול אצל מישהו אחר, לא אצלו, לכן יש לו כסף לבגדים יקרים.

[30] וקיבל: כי״ל 'וקבל'.

[31] ויפרע לו: ד"נ ׳ויפרע לי׳.

[32] אני אכה אוחו במבצר: יותר נכון לפי דק״א ׳וועל איך אים לאזן שמייסין אינ הויף ביין אדאג פאריץ= שיכו אותו בחצר הפריץ׳; ד"נ 'וועל איך אויף אים מסרן פר דעם שררה= אלשין עליו בפני השררה׳; ד׳׳פ ׳וועט ער מיר מיין שאדין ער זעצין איז גוט אונ ווען ניט וועל איך געהן אין הויף אריין אונ וועל איהם לאזין שלאגין= אם יפעה אותי בעד הנזק, מוטב, ואם לאו, אלך לחצר ואתן להכותו׳. מכל מקום, כל הגירסאות עולות על זו שבד״ק.

[33] הוכיח אותו: ר׳ גרשון את הבעש״ט.

[34] ואמר לו: הבעש״ט לר׳ גרשון.

[35] לא היו דברים מעולם: ד״נ ׳איך הב קיין מאל ניט גיקויפט פרעמדין יין שרף= אף פעם לא קניתי יין שרף זר׳; ד"פ 'איך הב קיין פרעמדין יי״ש ניט גיקופט אין מיין לעבין= בחיים שלי לא קניתי י"ש זר'.

[36] מעות שהלבשת אותך ואת אשתך: כי״ל ׳מעות להלבישך'.