שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

71

ה, ג; דק"א יז ז, ג; כי"ל ב, א

וכשבא הבעש"ט [12] לק"ק [לקהילת קודש] שדה לבן [13] והיה שם אב"ד [אב בית דין] צדיק אחד ושמו ר' חיים. והבעש"ט התפלל בשדה וכשבאו לעיר עדיין היו מתפללים בבה"כ [בבית הכנסת] [14] והלך לשמוע קדושה ועמד בעזרת בה"כ [בית הכנסת] [15] וצוה להגבאי שילך ויעקר המנורה [16] שנגד הרב על הכותל ועשה כן הגבאי וכשעקר הרב רגליו מתפילתו ראה שאין המנורה נגדו שאל על הדבר ואמרו לו הבעש"ט עומד בעזרה ותיכף אחר הקדושה יצא אצלו לעזרה ושאל לו ואמר כי יש לך מחשבה [17] זרה אחת בתפלתך מחמת מנורה זו ויש חלוקי דעות בזה י"א [יש אומרים] ששחק הסופר עם כלב בשעת כתיבתו מנורה הנ"ל [הנזכרת לעיל] י"א [יש אומרים] שהי' [שהיה] רשע גדול:

[12] כשבא הבעש״ט: כי״ל תוס' ׳פעם ראשונה׳.

[13] לק״ק שדה לבן: ד״פ, ד״נ ׳הפעם לק"ק שדה לבן'.

[14] היו מתפללים בביהכ"נ: בכי׳׳ל ׳בבית המדרש׳ [י"א].

[15] בעזרת בית הכנסת: ד״נ, ד"פ ׳אין פאליש׳, הכוונה לחדד קדמי בבית-הכנסת.

[16] ויעקר המנורה: דק׳א ׳די גישריביני מנורה וואש איז גשריבין= המנורה הכתובה שנכתבה׳, הכוונה ל'מנורה הכתובה׳ והיא צורת מנורה ששבעת קניה מסודרים משבעת הפסוקים של מזמור סז בתהלים (פרט לפסוק א הכתוב בפתח המזמור). אמנם מלות המזמור נועדו ב׳ספר הכוונות׳ לר' חיים ויטאל, ונציה 1620, לכוון כוונות בכל אחד מארבעים ותשעה ימי ספירת העומר (7x7), אך התבוננות בתמונת המנורה נוהגת גם בכוונות התפילה כל ימות השנה, באשר היא מסמלת את ירידת השפע לשבע הספירות התחתונות, על-כן צוירה המנורה בראש סידורי התפילה ראה סידור האר׳׳י ז"ל הנקרא בית יעקב לר׳ יעקב קאפיל ליפשיץ, סלאוויטא תקס"ד. כן היו מציירים מנורה זו על גבי עץ ותולים על ה׳מזרח' (הקיר המזרחי) ואף על עמוד התפילה בבית-הכנסת שלפניו עומד הש"ץ בעת התפילה (ראה צילום).

[17] יש לך מחשבה זרה אחת בתפלתך: מחשבה זרה היא מחשבה שלא מעניין התפילה וביחוד מחשבה בעניינים חיצוניים או אסורים (עבודה זרה או נשים וכיו"ב).