שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

66-65

ד,ד; דק"א ה,א

ומכאן ואילך [22] לא הניחו אותו לישב בכפר הנ"ל [הנזכר לעיל] ולקחו מוכסן אחד למלמד בשבי' [בשביל] בנים שלו. גם סיפר לי חמי ז"ל שזה המוכסן שקיבל אותו למלמד אמ' [אמר] לו שאין לו כ"א [כי אם] בית אחד שמחזיקין אותו שאינו טהור אמ' [אמר] הבעש"ט שידור בו וייחד העליה להחצוני [23] ר"ל [רחמנא ליצלן] וכשהיו משחקי' [משחקים] היה גוער בהם ונשתקו:

[22] ומכאן ואילך: דק״א תוס׳: ׳ויהי נאך די ערשטי מעשים וואש ער איז אביסיל מפורסם גווארן הט מען אים ארויש גינומן פון דעם דארף אבר איין עני איז ער פון דעשט וועגן גוועזן ווארום ער הט ניט גיוואלט נעמן קיין געלט אום זונסט= ויהי אחר המעשים הראשונים שהוא נתפרסם קצת, הוציאו אותו מן הכפר, ובכל זאת היה עני כי לא רצה לקבל כסף חנם׳. היה זה קודם שמלאו לבעש׳־ט שלושים ושש שנה, והוא לא היה יכול לפעול כבעל-שם, לכן לא רצה לקבל כסף על לא כלום ונשאר עני.

[23] להחצונים: ד"נ ׳פר די קליפות= בשביל הקליפות'.