שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

64-63

ד, ד; דק"א יב ה, ב

ועתה אספר הגדולות [1] אשר שמעתי מחמי ז"ל איך הי [היה] התגלותו כי הוא ישב בכפר קטן על השיינק [3] והיה דרכו כשהביא לאשתו הי"ש [היין שרף] [4] הלך להתבודדו' [להתבודדות] במעבר הנהר הנקר' [הנקרא] פרוט. [5] ושם הי' [היה] לו בהר סלע כמו בית קטן נחצב בהר [6] והיה לוקח לו לחם אחת על סעודה אחת והיה אוכל פ"א [פעם אחת] בשבוע כך התענה כמה שנים ועש"ק [וערב שבת קודש] הי' [היה] בא לביתו וגיסו ר' גרשון מקוטב הי' [היה] מחזיקו לע"ה [לעם הארץ] ולבור [7] והי' [והיה] מפתה את אחותו להתגרש ממנו [8] ולא רצתה כי הית' [היתה] יודעת ממנו אבל לא גילתה לשום אדם.

[1] ועתה אספר הגדולות: נוסח שונה בדק׳׳א: ׳דר כלל פון דר זאך הרב מוהר״ר ר׳ ישראל בעש׳׳ט האט זיך נוהג גווען מיט גרוש פרישת וטהרה ותענית אונ איז גזעסין אגאנצי וואך פון יענר זייט טייך וואש הט גהייסן פרוט נאר יין שרף פלעגט ער דעם ווייב ברענגן וייטר איז ער גזעסין בזונדר= כללו של דבר, הרב מהור״ר ר׳ ישראל בעש״ט היה נוהג בפרישות גדולה, בטהרה ובתענית והוא ישב כל השבוע מעבר ההוא של הנהר פרוט, רק היה מביא לאשתו יין שרף, פרט לזאת ישב לבד׳.

[2] איך היה התגלותו: זוהי הגירסא השנייה של סיפורי ההתגלות והיא לא עברה את ביקורת ׳האדמו״ר׳. בסיפורים אלה, שניים במספר, מתגלה הבעש״ט בכוח המאגי שבו, ולא בהיותו בעל כוח מלמעלה, שהאור הבוקע ממנו מסמלו. ראה סיפורי ההתגלות (תשל״ט), עמ׳ 181-179.

[3] השיינק: בית מרזח, פונדק. ד״נ ׳און האט גישענקט= והחזיק שיינק'.

[4] הי״ש: היין שרף. ד״נ תוס׳: ׳צו שנקן= לשימוש בשיינק׳.

[5] במעבר הנהר הנק׳ פרוט:Prut , נהר שמוצאו בקרפטים המזרחיים ונשפך לדנובה.

[6] ושם היה א בהר סלע כמו בית קטן נחצב בהר: ד״נ ׳אונ דארטן האט ער גיהאט אויף דער בארג אוין קליין הייזל אויש גיהויאט פון דעם פעלז= ושם היה לו על ההר בית קטן חצוב מן הסלע׳.

[7] לעם הארץ ולבור: דק״א ׳פר אגרושין בור= לבור גדול׳.

[8] להתגרש ממנו: דק׳׳א תוס׳: ׳ווארום אלי טעג הט ער גזעהן פון אים זיין שגעון אונ פראסטיצקי זאכן וואש ניט מעגליך צו ליידן= כי בכל יום ראה ממנו השגעון שלו ודברים פשוטים-מכוערים שאין אפשרות לסבול׳.