שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

60

ד, ג

ראשית דבר שמעתי מפי חותני זללה"ה [זכרו לברכה לחיי העולם הבא] [1] ה"ה [האדון הנכבד] מ' [מעלת] אלכסנדר [2] שוחט שהיה אצל הרב החסיד הקדוש רבן של בני הגולה מורינו ורבינו מ' [מעלת] ישראל בעש"ט ממעזיבוז שהיה אצלו סופר ח' שנים כמה שנים קודם ביאת הסופר החסיד המפורסם מ' צבי. [3] ואח"כ [ואחר כך] היו שניהם סופרים מחמת שהיה עסקו גדול על אחד ונעשה אח"כ [אחר כך] שו"ב [שוחט ובודק] [4] מטעם שהי' [שהיה] לו צער גידול בנים. והבעש"ט נתן לו מקום בק"ק [בקהילת קודש] שדה לבן [5] ואח"כ [ואחר כך] היה שוחט בק"ק ברדיטשוב [6] ולעת זקנותו [7] נתן הבעש"ט אגרת ליד חמי להרב המאור הגדול דק"ק [דקהילת קודש] נעמרוב [8] בעל המחבר ספר תולדות יעקב יוסף [9] ונעשה שו"ב [שוחט ובודק] בק"ק [בקהילת קודש] נעמרוב.

[1] זללה״ה [=זכרו לברכה לחיי העולם הבא].

[2] אלכסנדר שוחט: מספר הסיפורים (׳הכותב׳) ר׳ דב בער בר׳ שמואל היה חתנו של ר׳ אלכסנדר שוחט. הוא מזוהה בשער מהדורת ברדיטשוב של ׳שבחי הבעש״ט׳. ראה לעיל הקדמת הכותב הערה 28. מאמרי הקדמת הכותב תשמ״א, עמ' סח, ולהלן בנספח מס׳ 2 'הקדמת הכותב'.

[3] הסופר החסיד המפורסם מ׳ צבי: ראה איגרת ר' גרשון מקוטוב אליו בס׳ משנת אברהם לר׳ אברהם בר׳ צבי, זיטאמיר תרכ׳׳ח, וראה מאמרו של א״י השל הנ״ל ב-HUCA 950ו-1951, עמ׳ סח-ע.

[4] שו״ב [=שוחט ובודק).

[5] שדה לבן: הכוונה ל-Biala Cerkiev, גליל שבפלך קיוב (Kijow) על נהר רוש (Ros). שם המקום נקבע לפי האגדה על-פי כנסיה פרבוסלבית מיוחדת במינה. שדה לבן הוא שימוש בלשון נקיה, אך במהדורות של ׳שבחי הבעש׳׳ט׳ ביידיש (ד״נ, ד״פ) נוקטים לשון גנאי: ׳בק״ק שדה לבן הנקרא שווארץ טומאה׳.

[6] ברדיטשוב: Berdyczow, עיר בוואלין החל מן המחצית הראשונה למאה הי״ח היוו יהודים רוב בעיר שהיתה מרכז מסחרי חשוב, מן הגדולים באזורי אוקריינא השונים. בתולדות החסידות נתפרסמה ברדיטשוב על-ידי ר׳ לוי יצחק מברדיטשוב שישב על כסא הרבנות בעיר זו בשנים תקמ״ה-תק׳׳ע ועמד בראש מרכז חסידי גדול. ספרו הנודע: קדושת לוי.

[7] ולעת זקנותו וגו׳: שינוי נוסח בדק״א: הרב ר׳ סענדר איז גווען אויף דר עלטר אין נעמרוב איין שוחט ובודק אונ איז גווען איוצא ונכנס ביי הרב ר׳ יעקב יוסף דק״ק נעמרוב= לעת זקנותו היה הרב ר' סענדר (אלכסנדר) בנעמרוב והיה שוחט ובודק והיה יוצא ונכנס אצל הרב ר׳ יעקב יוסף דק׳׳ק נעמרוב. המלים ׳איוצא ונכנס׳ אינן במהדורה העברית, אך מהמשך הסיפור ניתן היה להסיק עוברה זו.

[8] נעמירוב: Nemirow סבלה מהתנפלויות הקוזאקים בתקופת הגזירות של ת"ח-ת׳׳ט והפכה לסמל לרדיפות ופרעות ביהודים (׳משא נעמירוב׳ של ח״נ ביאליק). ר׳ יעקב יוסף היה אב״ד נעמירוב לאחר רבנותו בשאריגרוד ובראשקוב. רבנותו האחרונה היתה פולנאה. ש׳ דובנוב קובע במשוער את לוח הזמנים בכהונותיו של ר׳ יעקב יוסף כאב״ד בקהילות השונות: לפני תק״ח אב״ד שאריגרוד, תק׳׳ח-תקי׳׳ב ראשקוב, תקי׳׳ב-תק׳׳ל נעמירוב, ומשנת תק״ל ועד מותו (התאריך המדויק אינו ידוע) פולנאה. ראה תולדות החסידות, עמ׳ 94 הערה 3. וראה להלן סי' כד הערה 37, סי׳ כו הערה 25, סי׳ לח הערה 1.

[9] ספר תולדות יעקב יוסף: הספר החסידי הראשון, נדפס בקארעץ, תק״מ.