שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

51

ג, א-ב; דק"א ו ד,א

והנה אחר החתונה רצה הרב מוהר"ג [מורנו ורבנו הרב ר' גרשון] ללמוד עמו אולי יקבל איזה ד"ת. [דין תורה] אבל הוא הסתיר הדבר כאשר אינו יכול לקבל מאומה ויאמר הרב לאחותו הנה באמת הוא לי חרפה גדולה מאישך ואם תרצי להתגרש ממנו הרי טוב ובאם לאו אני אקנה לך סוס ותסע עמו לגור באשר תגורי כי לא אוכל שאתי עליך חרפה ותסכים לדבר זה וילכו באשר יתהלכו ויקבע לה מקום לגור שם והוא הלך להתבודד בין הרים גדולים הנק' [הנקראים] גיבירג וזה הי' [היה] פרנסתה כי ב' או ג"פ [ג' פעמים] [36] בשבוע היתה באה אליו על הסוס עם עגלה והי' [והיה] חופר טיט והיא הוליכה לעיר ומזה היה לה פרנסתה. והבעש"ט היה מתענה תמיד בהפסקות גדולות [37] וכאשר רצה לאכול הי' [היה] חופר גומא בארץ ונותן לשם קמח ומים והי' [והיה] נאפה מחום החמה זה היה כל מאכלו אחר תעניתו וכל ימיו היה בהתבודדות:

[36] ג״פ [=שלוש פעמים): דק"א ׳עטלכי מאל= פעמים אחדות׳.

[37] בהפסקות גדולות [היינו יותר מאשר יום אחד. י׳׳א].