שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

43-41

א, ד-ב, א; דק"א ג, ב,ד-ג,ב;כי"ל טז,ב

(שמעתי [2] מהרב [3] ר' שמשון הרב דק"ק [דקהילת קודש] ראשקוב [4] בן הרב דק"ק [דקהילת קודש] פולנאי [5] מעשה שהיה [6] איש אחד ונקר' [ונקרא] שמו ר' אדם [7] וממנו באו הכתבים [8] להבעש"ט כי בא פ"א [פעם אחת] למערה אחת ומצא שם כתבים שהם רזין וסתרין דאורייתא. [9] פ"א [פעם אחת] ביקש ר' אדם הנ"ל [הנזכר לעיל] את הקיסר על סעודה אחת והבטיח לו הקיסר. והוא היה דר בבית קטן מאד [10] והסעודה הי' [היה] שראה מלך א' [אחד] הכין סעודה בשביל מלך אחד והיה ההכנה שני שנים [11] בכדי שבתוך זמן זה יבנה פלטרי' [פלטרין] גדולים ועשה עליות [12] של זכוכיות טוב שקורין קריסטאל טוב ומהודר ועל העליות [13] הולכת אמת המים ודגים משוטטין במים הנ"ל [הנזכרים לעיל] לכאן ולכאן [14] והכין קרידענצין [15] של כסף וזהב ואכילה ומשקאות ומשרתים לפי כבוד המלך והגבילו זמן על איזה יום שיבא מלך הנ"ל [הנזכר לעיל] לסעודה ועל יום זה ביקש ר' אדם הנ"ל [הנזכר לעיל] את הקיסר [16] לסעודה ונסע הקיסר הנ"ל [הנזכר לעיל] עם כל שרי מלוכה [17] לר' אדם הנ"ל [הנזכר לעיל] על הסעוד' [הסעודה] והיה בתוך השרי מלוכה שר אחד שונא לישראל מאד ורצה לפתות את הקיסר שלא יסע הקיסר על סעודה כי יהי' [יהיה] לו [18] בושה שידע שאין לו לא פלטרין ולא סעודה והקיסר לא שמע אליו ונסע ובדרך פיתה אותו ג"כ שיחזרו לחצר הקיסר [19] ולא שמע אליו ג"כ [גם כן] ואעפ"כ [ואף על פי כן] שלח שר [20] אחד לראות אם הכין מה לסעודה ואם יש מקום בביתו [21] ובא השליח ואמר שבית קטן יש לו כמו שהי' [שהיה] מקודם ואעפ"כ [ואף על פי כן] נסע הקיסר וכשבא סמוך לעיר שלח עוד שליח והשיב תשובה כבראשונה וכשבא הקיסר לרחוב שדר שם ר' אדם ראה פלטרין גדולים [22] וחצר גדול ונכנס לחצר עם שריו ועבדיו ומיד לקחו העבדים [23] כל הסוסי' [הסוסים] להעמיד אותם ברפתים ועבדו המשרתים כל או"א אחד ואחד] על מה שנתמנה רק שהיו כולם אלמים ואכלו ושתו כל טוב ואמר להם ר' אדם [24] אכלו ושתו כרצונכם רק שלא יקח אחד מכם מכאן שום כלי מהכלים ואח"כ [ואחר כך] אמר ר' אדם כאו"א [כל אחד ואחד] מה שירצה יאמר לפני דבר זה אני רוצה ויניח ידו בכיס שבבגדי' [שבבגדים] שלו וימצ' [וימצא] אותו דבר. והתחיל הקיס' [הקיסר] ואמר דבר ומצא בכיס בגד שלו וכן עשו כל שרי מלוכה וכשהגיע לאותו השר שונא ישראל אמר ג"כ [גם כן] איזה דבר ואמר לו שים ידך בכיס הבגד שלך וכשנתן ידו בתוך כיס של בגד שלו טינף את ידו והוציא את ידו מטונף בצואת אדם והי' [והיה] סרחון גדול וציוה הקיסר לדחות אותו לחוץ ורחץ את ידו במים ולא הועיל והתחיל להתחנן לפני ר' אדם [25] ואמר לו ר' אדם אם תקבל עליך שלא תהי' [תהיה] יותר שונא ישראל מוטב ואם לאו יהיו ידיך מטונפים כל ימי חייך [26] וקיבל עליו. [27] ואמר אין לך תקנה כי אם יהודי אחד ישתין על ידך ובזה תרחץ ויועיל לך וכן הי' [היה]. והקיסר נטל שני כוסות מקרעדענץ אחד וטמן בחיקו ואחר שנסע הקיסר נעלמו הפלטרין ולא נחסרו בו כי אם שני כוסות ומה שאכלו ושתו וכשהגיעו הגזעטין [28] להקיסר שלח אגרת להמלך הנ"ל [הנזכר לעיל] [29] וכתוב בתוכו יש אצלי יהודי א' [אחד] שהביא לנו הפלטרין שלך ואנו אכלנו הסעודה שהכנת ולסימן אני שולח לך שני כוסות שלך):

[1] מעשה: המעשה על רבי אדם זכה לפרשנות מגוונת וראה ג' שלום, פרשיות לחקר השבתאות בתוך 'ציון ו (תש"א), עמ'93-91 ‏; ח' שמרוק, הסיפורים על ר' אדם בעל שם וגלגוליהם בנוסחאות ספר 'שבחי הבעש"ט' בתוך ציון כח (תשכ"ג), עמ' 105-86, עתה גם בקובץ ספרות יידיש בפולין (תשמ"א); א' רובינשטין, על רבו של הבעש"ט ועל הכתבים שמהם למד הבעש"ט בתוך תרביץ מח (תשל"ט), עמ' 158-146‏. הנוסח ביידיש לפי דק"א, וכן הקטע הנמצא בכי"ל (מראשית הסיפור ער למשפט 'כל ימי חייך' ראה להלן בנספחים (מס' 4 ו-5).

[2] שמעתי: מובא בסוגריים פותחים, אך אפשר שזו טעות, מאחר שהסוגריים באים באמצע הסיפור, ראה להלן הערה 35 ‏; בד"כ אין בכלל סוגריים. בכי"ל אין סוגריים, אך התיבה 'שמעתי' היא גופה חסרה בכתב-יד זה. וראה ההערה הבאה.

[3] מהרב: זוהי תיבת הפתיחה של הסיפור בכי"ל. התיבה 'שמעתי' איננה. ומשתמע מכאן, שלפנינו סיפור שהתהלך בקהל בשם ר' שמשון, אך 'הכותב' לא שמעו ישירות מפיו.

[4] ראשקוב: Rasskov‏, עיר בפודוליה על שפת הדניסטר.

[5] בן הרב דק"ק פולנאי: הכוונה לר' (אברהם) שמשון בן ר' יעקב יוסף מפולנאה. ר' שמשון כיהן כאב"ד ראשקוב אך לא נודע באלו שנים, ודאי אחרי אביו ולא לפניו. יחד עם גיסו האב"ד המעלניק הביא לדפוס את ספרו של אביו תולדות יעקב יוסף, אך בעת גמר ההדפסה בשנת תק"מ הוא נמצא בארץ-ישראל, התיישב בטבריה ואחר-כך בצפת. ר' שמשון היה חשוך בנים והפיץ בבתי-כנסת בארץ-ישראל את ספר אביו תולדות יעקב יוסף. בבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצא עותק מספר זה ובשער רשום בכתב-ידו של ר' אברהם שמשון כדלהלן: זה הספר שחיבר אדוני מו' אבי הגאון נ"י והבאתי לבית הדפוס כאשר מבור למטה (כלומר, בשער הספר) עתה [...] אני שולח זה הספר להכולל של עיר הקודש ירושלים תוב"ב במתנה וכל שירצה ללמוד יבוא וילמוד כאשר עשיתי בכל ערי הקודש בצפת ובטברי' תוב"ב למען יקרא שמי עליו כי לא זכני ה' בבנים חיים ולמען יהיה זה למזכרת באתי ע"ה הק' אברהם שמשון בהרב הצחבר הגאון מו' יעקב יוסף הכהן אב"ד ומ"ץ פולנאה אשר איתן מושבו הי' בע"ק טברי' ועכשיו קבעתי דירת(י) בע"ק צפת תוב"ב' ר' שמשון חזר לטבריה ושם נפטר ביום י"ח אלול תקנ"ח. נשתמר בידנו סידור נוסח האר"י ובכתב ידו שנכתב בשנת תק"ך לפני ואחרי פטירת הבעש"ט, ובו צוין מועד פטירת הבעש"ט. וראה להלן סי' ריא [יש לציין שהמחבר מזעיר רק את השם הנפוץ ולא את השם המלא. כך נזכר רבי אברהם גרשון מקוטוב רק בשם רבי גרשון, ורבי אברהם שמשון רק בשם שמשון. י"א].

[6] מעשה שהיה: בכי"ל תוס' 'מקדם': 'מעשה שהי' מקדם'. ובזה מבליט המספר את היסוד האגדתי שבסיפור.

[7] ר' אדם: אדם, שם שאיגר מצוי אצל יהודים כשם פרטי. כי"ל תוס' 'בש"ט' (בעל שם טוב). גם בדק"א הוא מכונה 'בעש"ט', אך ש לתת את הדעת לכך שהמהדיר ביידיש אינו קורא בשם האיש וכינויו (ר' אדם בעש"ט) אלא מספר שהיה בעל שם-טוב ושמו רבי אדם. וראה להלן בנספחים מס' 4 ו-5. העדר הכינוי בעל שם-טוב משם האיש שכתביו הגיעו לבעש"ט מבטא את מגמת המדפיס של ד"ק לטשטש ככל האפשר את האופי המאגי בפעולת הבעש"ט.

[8] הכתבים: ד"א ׳זייני כתבים= הכתבים שלו', ר׳׳ל של ר' אדם

[9] כי בא פ״א למערה אחת ומצא שם כתבים שהם רזין וסתרין דאורייתא: משפט זה אינו נמצא בכי״ל.

[10] והוא היה דר בבית קטן מאד: בדק״א מובלט עוניו: הוא היה עני גדול וגר בחדר קטן. הוא ואשתו היו לבושים בגדים קרועים ובלויים.

[11] שני שנים: בי"ל ׳שלוש שנים'.

[12] עליות וגו': ד״נ 'איין בוידם אויש גלאז קריסטא= עליה מזכוכית קריסטאל'. ד״פ: ׳קריסטאלני שטיגין= מדרגות מקריסטאל'.

[13] ועל העליות: ד״נ ׳אויף דעם בוידם׳; ד״פ ׳אויף דיא שטיגין= על המדרגות׳.

[14] ודגים משוטטין במים הנ׳׳ל לכאן ולכאן: היה זה איפוא אקווריום. כי׳׳ל 'ועל העליות הי׳ מהלכות מים ודגים משוטטים לכאן ולכאן'.

[15] קרידענצין: ארונות עם כלים; גם הכלים עצמם.

[16] והגבילו זמן על איזה יום שיבא מלך הנ״ל לסעודה ועל יום זה ביקש ר׳ אדם הנ״ל את הקיסר: משמע מכאן, שר׳ אדם בע״ש הזמין את הקיסר ליום שבו עמד הלה לבקר אצל המלך.

[17] עם כל שרי מלוכה: כי׳׳ל ׳עם שרי מלוכה׳.

[18] כי יהי׳ לו בושה: כי"ל ׳כי תתביש כי ידעתי שאין לו סעודה ולא פלטין.

[19] שיחזרו לחצר הקיסר: כי״ל ׳שיחזר לביתו׳.

[20] שלח שר אחד: כי׳׳ל ׳שלח שליח׳.

[21] לראות אם הכין מה לסעודה ואם יש מקום בביתו: כי"ל ׳לראות היש היכלות אצלו׳.

[22] פלטרין גדולים: ד"פ ׳איין גרושר שלאס= ארמון גדול'.

[23] העבדים: כי׳׳ל 'המשרתים את הסוסים׳.

[24] ר' אדם: דק׳׳א תוס׳ ׳בעש״ט׳.

[25] והתחיל להתחנן לפני ר׳ אדם: כי"ל ׳ר׳ אדם בש׳׳ט'.

[26] כל ימי חייך: כאן נקטע הסיפור בכי״ל.

[27] וקיבל עליו: ד"־נ ׳האט ער אוף זיך מקבל גוועזין אז ער וועט שוין זיין איין (אוהב ישראל)= וקיבל עליו להיות אוהב ישראל'.

[28] הגזעטין: החדשות, הידיעות.

[29] שלח אגרת להמלך הנ״ל: על תוכן האיגרת ראה דק״א.