שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

41-39

א, ג-ד; ב ג-ד

ויהי אחרי פטירת אביו ויגדל הילך והנ' [והנה] אנשי העיר מפני שיקרה נפש אביו מאד בעיניהם גמלו חסד עמו ויתנו אותו למלמד שילמוד עמו והצליח בלמודו [44] מאד אבל מפני שדרכו הי' [היה] ללמוד כמה ימים ואח"ז [ואחרי זה] לברוח מבי' [מבית] הספ' [הספר] [45] ויחפשו אחריו ומצאו אותו יושב לבדו ביער ותלו הדבר מפני שהו' [שהוא] יתו' [יתום] ואין משגיח עליו הו' [הוא] נער משולח [46] והביאו אותו עוד הפעם להמלמד. וכן היה כמה פעמים הוא בורח אל היער להתבודד שם. עד אש' [אשר] בהמשך הזמן נתקרר הדבר ונתייאשו מליתן אותו למלמד. ויגדל הילד שלא כדרך הארץ. וישכור א"ע [את עצמו] להיות בהעלפר להוליך ולהביא תשב"ר [תנוקות של בית רבן] אל בית התלמוד [49] ולהוליכן לבה"כ [לבית הכנסת] לאמר איש"ר [אמן יהא שמה רבא] [50] וקדושה ואמן בקול נעים. וזאת היתה עבודתו עבודתו הק' [הקדושה] [51] עם תשב"ר [תנוקות של בית רבן] שהוא הבל שאין בו חטא. [52] ובכל עת הליכת התינוקות הי' [היה] מזמר עמהם בקול נעים ובחשק רב וישמע למרחוק כי עבודתו עלתה למעלה למעלה. כי הי' [היה] הנחת גדול [53] למעלה כמו מהשיר שהיו הלוים אומרים בבהמ"ק [בבית המקדש] והיה עת רצון גדול למעלה. ויבא גם השטן בתוכם. [54] כי הבין עד היכן הדברים מגיעים. ונתירא לנפשו פן יגיע העת שיתבלע מן הארץ [55] ויתלבש השטן במכשף אחד. ויהי בעת הליכת הבעש"ט עם התינוקות בחשק רב וקול זמר אף נעי' [נעים] נתהפך המכשף לחי' [לחיה] רעה הנקר' [הנקראת] וואקילאק [איש זאב] [56] ויפול עליהם ויניסו כול' [כולם] מפחדו. ויש מהם שנפלו לחולי ר"ל [רחמנא ליצלן] [57] ויתבטל התמיד. [58] ויהי אחרי כן ויזכור הבעש"ט על דברי אביו ז"ל שלא יירא משום דבר כי ה' אתו ויתחזק בה' אלהיו. וילך אל הבעה"ב [הבעל הבית] [59] אביהם של התינוקות וידבר אל לבם. שיתנו הילדים על ידו כי הוא יעמוד עליו ויהרגהו בשם ה' ולמה יבטלו בשביל זה תשב"ר [תנוקות של בית רבן] אשר הוא גדול מאד. וישמעו לדבריו. ולקח בידו מקל טוב וחזק ויהי כאשר הלך עם הילדים בשיר בקול נעים בגיל ורנן. נפל עליהם החי' [החיה] הידוע וירץ אליו ויכהו על מצחו וימת. ולמחרתו נמצא שהערל המכשף מוטל נבילתו לארץ. ומאז נעשה שומר לבהמ"ד [לבית המדרש] וכך הי' [היה] דרכו כ"ז [כל זמן] שהיו יושבי בהמ"ד [בית המדרש] ניעורים הי' [היה] ישן וכשישנו הניעורים אזי ניער הישן ועבד עבודתו עבודה תמה עד שבא העת שינערו [60] ב"א [בני אדם] אז חזר לישן. וכסבורים היו שהוא ישן כל הלילה מרישא לסיפא. [61]

[44] והצליח בלמודו: ד"נ 'האט ער זייער בגערט צו לערנין= השתוקק מאוד ללמוד'.

[45] מבית הספר. ד"נ 'פוןחדר= מן החדר'. ד"פ 'פון דעם מלמד אונ איז גילאפן אין וואלד אריין את איז גזעסן אונ הט עוסק בתורה ובתפלה גווזעזן= מן המלמד, וברח ליער וישב ועסק בתורה ובתפלה'.

[46] נער משולח: הכוונה כאן – נער עזוב, מוזנח, יחפן. מינץ במהדורת 'שבחי הבעש"ט' שלו, עמ' מג, כותב 'נער משולל'. וטעות בידו.

[47] בהלעפר: עוזר למלמד.

[48] תשב"ד [=תינוקות של בית רבן].

[49] אל בית התלמוד: דק"א 'צום מלמד'; ד"נ 'אין חדר אריין'.

[50] איש"ר [=‏אמן יהא שמיה רבא].

[51] הק' [‏=הקדושה].

[52] הבל שאין בו חטא: לפי שבת קיט, ב: 'אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן [...] ‏אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא'.

[53] הנחת גדול: מיידיש, והכוונה: סיפוק רב.

[54] ויבא גם השטן בתוכם: לפי איוב ב, א.

[55] פן יגיע העת שיתבלע מן הארץ: ד"נ 'תאמר וועט זיין איין עת רצון אז משיח וועט קומן וועט ער פר לארין ווערין פון דר וועלט= שמא יהיה עת רצון שיבוא משיח והוא יאבד מן הארץ'.

[56] וואקילאק: זאב מכושף: גלגול של ארם המתנפל על אנשים, מפחיד ילדים (אמונה עממית). ד"נ: 'ווילקאלאק'. ד"פ: 'וואלקלאק'.

[57] ר"ל [=רחמנא ליצלן].

[58] ויתבטל התמיד: ע"פ תענית כו, ב. ר"ל: נתבטלה ההליכה יום יום לבית התלמוד (חדר) ולבית-הכנסת. ד"נ תוס' 'האט מען איהם שוין ניט גילאזט פירן די קינדר אין שול אריין= ולא נתנו לו עוד

‏להביא את הילדים לבית הספר'.

[60] שינערו: שיתעוררו.

[61] מרישא לסיפא: דק"א 'אגנצי נאכט= כל הלילה'.