לדף הראשי

לרשימת הספרים

לרשימת הסיפורים

חזרה לאתר מס"ע

סיפורים חסידיים

1.004 סיפור מספר


המלך מגדל את הרב

שם הסיפור

שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

שם הספר

39-38

מיקום בספר הסרוק

א, ב-ג

ויגדלהו המלך להרב הנ' [הנזכר] ועשהו לשר צבא מלחמותיו. כי ראה בעינא פקיחא כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה מצליח [29] ובכל מקום אשר שלחו המלך ללחום מלחמתו הי' [היה] מצליח מאד. והנה בתוך כך נפל לו בלבו מה יהיה בסופו אולי עתה העת לברוח אל מקומו וגילו לו מן השמים שעדיין צריך אתה להיות במדינה זו ויהי היום וימת המשנה וישם אותו המלך על מקומו להיות יועץ למלך כי מצא חן בעיניו ויתן לו לאשה את בת המשנה אבל הרב [30] לא נגע בה בעז"ה [בעזרת השם] וראה כל התחבולות שלא ישב בביתו ואף אם נזדמן איזה עת שהי' [שהיה] בביתו לא נגע בה כלל. והנה במדינה הנ"ל [הנזכרת לעיל] לא הי' [היה] רשאי שום יהודי לדור שם וכשמצאו איזה יהודי אחת דתו להמית [31] והוא הי' [היה] כך כמה שנים. פ"א [פעם אחת] אמרה לו אשתו אמור לי מה מום מצאת בי שלא נגעת בי ואין אתה עושה עמי כדרך כל הארץ ויאמר לה השבעי לי שלא תגלי לשום אדם ואומר לך האמת. ותשבע לו ויאמר לה יהודי אנכי. ומיד שילחה אותו לארצו עם כסף וזהב רב מאד. אבל לסטים [32] שללו [33] אותו בדרך ולקחו כל אשר הי' [היה] אצלו ובהיותו בדרך נגלה אליו אליהו ז"ל ואמר לו בזכות זה יוולד לך בן [34] שיאיר עיני ישראל ועליו יקויים ישראל אשר בך אתפאר [35] ובא לביתו ומצא את אשתו שהי' [שהיתה] בעז"ה [בעזרת השם] בחיים ונולד להם הבעש"ט לעת זקנותם [36] שהיו שניהם סמוך למאה שנה. (ואמר הבעש"ט [37] שלא הי' [היה] באפשרי להמשיך נשמתו כ"א [כי אם] כאשר כלה תאוותו).

טקסט

[29] וכל אשר הוא עושה מצליח: לפי בראשית לט, כג.

[30] הרב: ד"נ: 'דרער גוטר רבי אליעזר= ר' אליעזר הטוב (הצדיק)'.

[31] אחת דתו להמית: אסתר ד, יא.

[32] לסטים: ד"נ: גזלנים.

[33] שללו: שדדו. וראה לעיל הערה 2‏. מינץ בגוף הטכטט: שדדו. ראה מינץ, עמ' מג.

[34] בזכות זה יוולד לן בן: דק"א תוס' 'פון דיין ערשט וויייב= מאשתך הראשונה'.

[35] ישראל אשר בן אתפאר: ראה ישעיה מט, ג. כאן רמז לשם הבעש"ט, ישראל.

[36] ונולד להם הבעש"ט לעת זקנותם. דק" תוס' 'אונ ער האט גיהיישעין מיט דאס נאמן הרב הקדוש

רבי ישראל (הדגשה במקור) בעל שם טוב זכותו יגן עלינו ושמו היה וגו'.

[37] ואמר הבעש"ט: המשפט בסוגריים, אינו מגוף הסיפור אלא תוספת הסבר וכוונת האמירה. נשמת הבעש"ט לא יכלה לבוא לעולם על-ידי אדם צעיר שתאוותו עמו אלא אצל אדם זקן, המשוחרר מתאוות העולם הזה.

הערות שוליים

מקור סרוק

הערות