שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

38-37

א, ב

(ובכתבים כתוב [19] בזה"ל [בזו הלשון] פ"א [פעם אחת] נסע המלך עם חיילותיו בספינות ללחום על חזקת [20] אחת: ויהי בבואם ותקטן בעיניו: ויאמר המלך הנה היום רד מאד והחזקת קטנה נלין פה מרחוק קצת ובבקר השכם לא נטריח את כל אנשי מלחמתינו כי במעט עם נתפסנה. והנה הרב הנ"ל [הנזכר לעיל] הי' [היה] ג"כ [גם כן] מלח על ספינא א' [אחת]. והודיעוהו בחלום [21] שילך ויאמר אל המלך שאל יקל בעיניו מלחמה הזאת כי יאבד הוא וכל חילו. כי הנה בים סביב העיר עמודי ברזל בכל סביבות העיר וא"א [ואי אפשר] להגיע שם בספינו' [בספינות] כי מיד יתהפכו הספינות כ"א [כי אם] דרך מבוא העיר וגילו לו גם דרך הישר בסימנים מובהקים שלא יתעו בדרך. והמלך קם בבקר בזריזות עם כל מחנהו והתחילו לעורר את המלחים שישוטטו עם הספינות. והרב הנ' [הנזכר] לא רצה לשוט ואמר יש לי דבר סתר עם המלך ומיד ויגלחו אותו ויחליפו את שמלותיו ויבא אל המלך בספינה קטנה ויספר למלך את אשר גילו לו מן השמים ויאמר למלך אם אין אתה מאמין בזה ישלח המלך ספינה קטנה עם חייבי מיתה ונראה מה יהי' [יהיה] בסופם [26] ויעש המלך כן וכאשר באה הספינה אל מקום העמודים נתהפכה הספינה ונאבדו כל האנשים אשר היו בה. ויאמר המלך א"כ [אם כן] עוצו עצה מה לעשות ויאמר לו הרב יש דרך ישר שהוא מבוא העיר אשר אנשי העיר הולכים ושבים בה ויורהו הסימנים ויעשו כן והצליח המלך ותפס את החזקת הנ' [הנזכרת] [27] ע"כ [עד כאן]). [28]