סיפורים חסידיים
1.002 סיפור מספר
|
ב. הרב מ' אליעזר אביו של הבעש"ט |
שם הסיפור |
|
שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814). |
שם הספר |
|
37-36 |
מיקום בספר הסרוק |
|
א, א-ב; דק"א א ב, א-ג הרב מ' אליעזר אביו של הבעש"ט הי' דר במדינת ואלחאיי [1] סמוך לספר. והי' [והיו] הוא ואשתו זקנים. פ"א [פעם אחת] באו שוללים [2] לעיר ושבו אותו בשבי' [בשביה] ואשתו נמלטה אל עיר אחרת ומרוב עניותה נעשית מילדת [3] ומזה הי' [היה] פרנסתה והוליכוהו השבאים למדינה רחוקה מקום שאין שם יהודים ומכרו אותו שם [4] וישרת את אדוניו באמונה וישא חן בעיניו ויפקידהו על ביתו. [5] ויבקש פני אדוניו שיתן לו רשות לשבות ולנוח ביום שבת ק' [קודש] ומילא את שאלתו. ויהי כי ארכו לו הימים רצה לברוח להציל את נפשו ונתגלה לו בחלום אל תדחק את השעה. כי עדיין צריך אתה להיות במדינה זו. ויהי היום [6] והנה אדוניו הי' [היה] לו איזה עסק וענין עם המשנה ויועץ המלך [7] ויתן את הרב מהור"א [מורנו הגדול ורב רבי אליעזר] במתנה לו. ויפליא אותו ויגדילו בעיניו ומיד כאשר בא להמשנה [8] מצא חן בעיניו. ונתן לו חדר מיוחד שישב שם. ולא היה מוטל עליו שום שירות בעולם כ"א [כי אם] [9] כאשר בא המשנה מהמלך אזי יצא לקראתו בספל מים לרחוץ את רגליו כי כן הוא מנהג השרים הגדולים ובכל אותו משך הזמן הי' [היה] עוסק בתורה ותפלה בחדר מיוחד שלו. פ"א [פעם אחת] הי' [היה] להמלך איזה מלחמה גדולה ושלח אחר היועץ שיתייעצו איך שיהי' [שיהיה] טכסיסי המלחמה המצב והמשחית. ובהיות שיהי' [שיהיה] קשה לעמוד עליו לא יכלו לעמוד על אמיתות הדבר איך לעשות. ונתמלא המלך קצף וחימה על המשנה [12] אשר לא יוכל לעמד בעת צרה. וילך המשנה סר וזעף לביתו. וכשבא לביתו הלך הרב מוהר"א [מורנו הגדול ורב רבי אליעזר] לקראתו בספל מים לרחוץ רגליו כדרכו. ולא קיבל ושכב על משכבו בפנים זועפים. ויאמר הרב אליו אדוני מדוע פניך זועפים ספר נא לי. ויגער בו המשנה: אבל בהיותו משרת נאמן לאדונו וחפץ בהצדקו השליך נפשו מנגד ובא אליו פעם ושתים. עד שהוכרח המשנה לספר לו כל המאורע. ויאמר לאדונו הלא לאלקים פתרונים [13] כי ה' איש מלחמה אני התענה הפסקה. [14] ואשאל מהש"י [מהשם יתברך] [15] על רזא דנא כי הוא גלי רזיא. [16] וישאל ע"פ [על פי] שאלת חלום. וישיבוהו כל אופני המלחמה איך שיהי' [שיהיה] הכל כאשר לכל בביאור היטב. ויהי למחרתו בא אל אדונו ויספר לו כל עצת ה' שהורוהו מן השמים. ויוטב בעיניו מאד. ומיד הלך אל המלך בשמחה רבה. ויען ויאמר אדוני המלך זאת העצה היעוצה. ויספר אליו הכל כאשר לכל. וכאשר שמע המלך את כל דברי המשנה ויאמר המלך הנה זו העצה היא פלא יועץ. ואין זה שכל אנושי אם לא מאיש אלקי אשר הופיעו עליו די מדרהון עם בשרא לא איתוהי [דניאל י"א, ב': (אלים) אשר אין מגוריהם עם בשר] [17] או להיפוך מרוח הטומאה. והנה אני ידעתיך שאינך איש אלקי בשום אופן אין זאת כ"א [כי אם ] שאתה מכשף. והוכרח המשנה להודות על האמת ולספר לו כל המאורע. [18] |
טקסט |
|
[1] במרינת ואלחאיי סמוך לספר: בשם וואלאכיה כינו אז את ארץ הרומנים כולה, והכוונה כאן למולדאביה. [2] שוללים: שודדים; אך מינץ 'מתקן' את הטכסט גופו וכותב שודדים. ראה שבחי הבעש"ט, מהד' ב', מינץ תשכ"ט, עמ' מא. דק'א 'טאטרין=קידדים'; ד"נ 'רויברש=שודדים'; ד"פ 'גזלנים'. [3] מילדת: על היות אם הבעש"ט מילדת ראה גם להלן סי' צח הערה 33, 'יעמוד איש ויקרא שמו ישראל בן המילדת'. וראה שם הערה 25. [4] ומכרו אותו שם: דק"א סות' 'צו איין שר= לשר. [5] ויפקידהו על ביתו: ראה בראשית מ, ח. [6] ויהי היום וגו': יותר ברור בדק"א: 'עש טרעפט זיך דר שר דארף איין טובה פון רעם יועץ שני למלך האט ער איס גגעבן דעם רב במתנה צו דעם יועץ אונ האט איס גיזאגט ער איז איין גוש חידוש=קרה והשר היה צריך לחסדו של יועץ המשנה למלך, נתן לו את הרב במתנה ואמר לו, הוא חידוש גדול'. [7] עם המשנה ויועץ המלך: ד"נ: 'מיט דעם (מעלד מארשאלעק) דער יועץ פון מלך'. וכן להלן. [8] להמשנה: ד"נ: 'צו דע (פעילדו מארשאלעק)'. [9] כ"א [=כי אם]. [10] איך שיהיה: דק"א תוס' 'וויא מן זאל אוש שטעלין די חיילות מען הט גרארפט גרוש חכמה וייא מען זאל פירין די מלחמה= איך להעמיד את החילות, צריכים היו להרבה חכמה כדי לנהל את המלחמה'. [11] המצב והמשחית: על-פי רש"י לשמואל ב טז, כג 'ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם', רש'י: 'איזה דרך ילכו והאיך יציבו מצב ומשחית וטכסי מארב מלחמה'. המתרגם 'שבחי הבעש'ט' לאנגלית: on tactics of attack and defense (ראהIn Praise , עמ'8 ) וטעות בידם: אין מדובר כאן בהגנה והתקפה. [12] על המשגה אשר לא יוכל לעמוד: ד'ב: 'על אשר המשנה לא יוכל לעמוד'. [13] הלא לאלקים פתרונים וגו': בראשית מ, ח; שמות טו, ג. [14] התענה הפסקה: תענית הפסקה. זוהי תענית רצופה של ימים אחדים בהפסקות בזמנים קבועים לסעודה קלה. [15] מהש"י [=מהשם יתברך]. [16] על רזא דנא כי הוא גלי רזיא: על סוד זה, כי הוא מגלה הסודות. ראה דניאל ב, יח-יט. ד"נ: 'ער זאל מיר (מגלה) זיין דיאז אבין פון דער מלחמה ווארום גאט אנטפלעקט אלי די פר בארגניש= שיגלה לי את ענייני המלחמה, כי ה' מגלה כל הנסתרות'. [17] די מדרהון עם משרא לא איתוהי: אשר אין מדורם עם בשר. ראה דניאל ב, יא. [18] ולספר לו כל המאורע: דק"א תוס' 'איז דר רב זייער חשוב גייוארין בייא דעם מלך את האט אים גימאכט פר איין עלצטין= הרב (ר' אליעזר) נהיה חשוב אצל המלך ועשה אותו לשר. |
הערות שוליים |
|
מקור סרוק |
|
הערות |