שבחי הבעש"ט, דוב בער מליניץ, קאפוסט תקע"ה (שלהי 1814).

35

א, א

אמר המדפיס בהיות שראיתי בכתבים שהעתקתי ממנו [1] בסדר ההשתלשלות והתגלות הבעש"ט זיע"א [זכותו יגן עלינו אמן] דברי' [דברים] שלא כסדרן, [2] ובשם אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הרב נבג"מ [נשמתו בגן מנוחתה] שמעתי הכל בסדר נכון ובביאור היטב, [3] לכן אדפיס כאשר שמעו מפיו הק' [הקדוש], [4] ומה שנסתעף מזה אכתוב אח"ז [אחרי זה] [5] ככתוב בכתבים הנ"ל: [6]

[1] ממנו: ר"ל מהם, מהכתבים.

[2] דברים שלא כסדרן: ביטוי לא בהיר כל צורכו, ודומני שאין הכוונה לסדר כרונולוגי בלבד, אלא למהלך האירועים בתקופת הראשית וההתגלות.

[3] ובביאור היטב: בהסבר נכון, בפרשנות מתאימה. מסתבר, כי לאדמו"ר היתה פרשנות מיוחדת באשר לתקופת הנעורים וההתגלות של הבעש"ט, המדגישה בעיקר את הביטויים הרוחניים בחיי הבעש"ט. ראה מאמרי 'סיפורי ההתגלות בס' שבחי הבעש"ט', בתוך עלי ספר ו-ז (תשל"ט), עמ' 183-182.

[4] כאשר שמעו מפיו הקדוש: משמע, המדפיס קיבל מאנשים ששמעו מפי האדמו"ר, אך הוא עצמו לא שמע ישירות מפיו. ברם, ש"א הורודצקי מנסח 'כאשר שמעתי מפיו הקדוש'. ראה שבחי הבעש"ט, ערוך ומסודר בצרוף מבוא והערות מאת ש"א הורודצקי, תל-אביב תר"ץ‏, עמ' לט. ואין אני יודע מנין לו להורודצקי נוסח זה (ודאי לא מדפוס נאווי דוואהר, שלא היה ידוע לו. ראה הערה 8‏).

[5] אח"ז [=אחרי זה].

[6]‏. ככתוב בכתבים הנ"ל: ראה הנוסח בדפוס נאווי דוואהר (להלן: רנ): אמר הכותב (הדגשה במקור) היות איך האב גיזעהן אין דיא (כתבים) וואש איך הב (מעתיק) גיוועזן (מרבי ישראל בעל שם טוב) אונ עש שטייט דדינן זאבין ניט בסדר. אונ פון מיין רבי נשמתו בגנזי מרומים האב איך גיהערט אלטץ ‏כסדר. דרום וועל איך שרייבן וויא איך האב גיהערט מפיו הקדוש. אונ וואס איז דיר דר מון ארויש גיקומן וועל איך דר נאך שרייבן אזוא ווי עש שטייט. בכתבים שהגיעו לידי, אמר הכותב, היות שראיתי בכתבים שהעתקתי מרבי ישראל בעל שם טוב ויש בזה דברים שלא כסדרם, ומרבי לי נשמתו בגנזי מרומים שמעתי הכל כסדר, לכן אכתוב כאשר שמעתי מפיו הקדוש. ומה שנסתעף מזה אחר כך אכתוב ככתוב בכתבים שהגיעו ליד. – בדין לתת את הדת לשינויי נוסח בתרגום (בהשוואה למקור) כדלהלן: הכתבים שמהם העתיק המדפיס היו משל ר' ישראל בעל שם טוב; לתיבה 'אדמו"ר' הוא מוסיף תיבת היחס 'שלי' ('מיין רבי'); ואת הדבדים הוא שמע מפי האדמו"ר ולא בשמו ככתוב במקור. אם תרנום כאן, אין ספק שהוא משובש, והמתרגם סטה בטעות מן המקור; ואפשר שהוא מבטא מסורת שונה ונשען על נוסח אחר מן המקובל. ושמא נובע השינוי מן הרצון לשפר את הטכטט; מכל מקום, לפי הנוסח העברי של ד"ק, הסיפורים מכאן ועד סי' ז לא נדפסו לפי המובא בכתובים אלא לפי מה ששמע המדפיס בשם 'האדמו"ר'. וראה להלן סי' ז.