ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
תמימים וערמומים |
יום תמים עש הצדיק בביתו של מוכסן עשיר, חסידו, וכשעמד לצאת לדרכו, בירך את המוכסן, שיזכה למשיח במהרה בקרוב. גרד המוכסן את פדחתו ואמר: רבי, בוא וראה, כמה שפרה עלי נחלתי, ברוך-השם: האחוזה טובה, "הפריץ" נוח לי, שכר-החכירה מועט, זמן-החכירה מרובה. וכשיבוא משיח אצטרך לעזוב את הכל. אבל שמועה שמעתי, – אמר הצדיק, – שההיידמקים [1] צוררים למוכסנים היהודים ומציקים להם מאד. נאנח המוכסן: שמועת-אמת היא זו, רבי. ההיידמקים, ימח שמם, צוררי-ישראל הם ואין לנו מנוחה מהם... רבי, כשיבוא, אם ירצה השם, משיח – שמא יעלו ההיידמקים לארץ-ישראל?... |
"היידמקים" – חבורות של חיילים-שודדים באוקריינה. |