לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

992

תמימים וערמומים

יום תמים עש הצדיק בביתו של מוכסן עשיר, חסידו, וכשעמד לצאת לדרכו, בירך את המוכסן, שיזכה למשיח במהרה בקרוב. גרד המוכסן את פדחתו ואמר:

רבי, בוא וראה, כמה שפרה עלי נחלתי, ברוך-השם: האחוזה טובה, "הפריץ" נוח לי, שכר-החכירה מועט, זמן-החכירה מרובה. וכשיבוא משיח אצטרך לעזוב את הכל.

אבל שמועה שמעתי, – אמר הצדיק, – שההיידמקים [1] צוררים למוכסנים היהודים ומציקים להם מאד.

נאנח המוכסן:

שמועת-אמת היא זו, רבי. ההיידמקים, ימח שמם, צוררי-ישראל הם ואין לנו מנוחה מהם... רבי, כשיבוא, אם ירצה השם, משיח – שמא יעלו ההיידמקים לארץ-ישראל?...

"היידמקים" – חבורות של חיילים-שודדים באוקריינה.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם