תמימים וערמומים

חשוב אחד מחשובי-העיר נכנס אצל הרב ליטול ממנו ברכה לדרך:

למרחקים הוא נוסע – לאמשטרדם.

לאמשטרדם? – צהבו פניו של הרב. – מגלגלים זכות על-ידי זכאי...

ומיד ניגש אל האיצטבה, הוציא גמרא דפוס אמשטרדם ופתח את הדף האחרון לפני אורחו:

רואה אתה, כאן נאמר: "על-ידי הפועל, העוסק במלאכת-הקודש, הבחור הזעצער אברהם-יעקב בן מרדכי-צבי. בבקשה ממך, תיכף כשתבוא, אם ירצה השם, בשלום לשם, תחקור ותדרוש על אותו בחור, אם פנוי הוא עדיין, או שכבר נשא אשה?

תמה החשוב:

רבי, למאי נפקא מינה?

למאי נפקא מינה – השיב הרב – שכחת מה שאמרו: "ספר שאינו מונה אסור לשהותו, משום שנאמר: אל תשכן באוהליך עוולה"?[1]

כתובות יט, ב.