תמימים וערמומים

היתה שעת-חירום.

עם בוקר יצא מלמד לשאוב מים מן הנהר ולהביא לביתו, – יצא וחזר ודלייו ריקים. אמרה לו אשתו:

מנדל, למה ריקם שבת?

השיב המלמד:

ירדתי לנהר ומילאתי את הדליים מים וכשעליתי פגעתי בחיילותיו של השונא, שנכנס לעיר. מיד הפכתי את הדליים ושפכתי את המים, כדי שלא יזכה לראות סימן ברכה.

נאנחה האשה:

אוי, מנדל, מנדל, מלכים מדיינים אלו עם אלו – אתה מה איכפת לך?