תמימים וערמומים

הכל מוכן ומזומן לברית-מילה. הסנדק עלה על הכיסא והאפיל בטליתו על הילד. המוהל הפשיל שרווליו, נטל את האיזמל, גחן, מישמש בתוך האפלולית שמתחת לטלית, בירך – ומל כהרף-עין.

אוי! – נהם הסנדק, שפתחו היה פתוח וניזק. ברכה לבטלה!...