אכלנים ושתיינים

משה בן-מנחם היה להוט אחרי מיני-מתיקה. הוא היה אומר: תמה אני, שלא נתנו חכמים את דעתם למצוא מתק למתק את המתוק.

פעם אחת שאל לו אחד ממקורביו:

הרי אמרו, שהטיפשים כרוכים אחרי המתוק?‏[7]

החזיר לו בן-מנחם:

דבר זה חכמים אמרוהו, כדי שהטיפשים ידירו את עצמם מן המתוק ויימצא מופנה כולו לחכמים.

עיין א' טנדלוי, "שפריכווארטער אונד רעדענסארטען", סי' 971; ועי' גם איג' ברנשטין, "שפריכווערטער און רעדענסארטען", ערך "נאר", סי' 11, 34, 75.