בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים

כשמת השמש הישיש חוורו פניו של כלב לץ וראשו שפל לקרקע. ראוהו הצעירים בכך ואמרו לו:

רבי כלב, צער זה מניין לך? זקן מופלג היה המנוח וכבר הגיעה שעתו לכל הדעות.

החזיר להם כלב:

לא עליו אני מצטער; עליכם אני מצטער. מה הוא, עליו השלום, שגיבור היה לחיות יותר משמונים, ניצחו מלאך-המוות, אתם הפרחחים לא כל-שכן שינצח אתכם.