ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים |
כשמת השמש הישיש חוורו פניו של כלב לץ וראשו שפל לקרקע. ראוהו הצעירים בכך ואמרו לו: רבי כלב, צער זה מניין לך? זקן מופלג היה המנוח וכבר הגיעה שעתו לכל הדעות. החזיר להם כלב: לא עליו אני מצטער; עליכם אני מצטער. מה הוא, עליו השלום, שגיבור היה לחיות יותר משמונים, ניצחו מלאך-המוות, אתם הפרחחים לא כל-שכן שינצח אתכם. |