רבי משה-יצחק דרשן, המגיד מקלם, בא לכרך אחד מכרכי-הים ודרש ברבים. למחר נכנס אצלו פרנס גלוח והתחיל אומר לפניו דברי-כבושים, שהוא מבהיל את הבריות בסיפורי-מעשיות על הגיהנום ועל עונשי בית-דין שלמעלה. נענה רבי משה-יצחק ואמר לו:

- הרשני נא ואספר לך מעשה שהיה בי. פעם אחת הלכתי בדרך ופגשתי שור. פשט השור את רגלו ונתן לי שלום. אמרתי לו: "עיקש שבבהמות, מה לך ולי"? החזיר לי: "את בשרי אתה אוכל". שמעתי ואמרתי לו: "הדין עמך". החזרתי לו שלום והלכתי לדרכי. פגשתי פרה. פשטה הפרה את רגלה ונתנה לי שלום. אמרתי לה: "טיפשה שבבהמות, מה לך ולי"? החזירה לי: "את חלבי אתה שותה". שמעתי ואמרתי לה: "הדין עמך". החזרתי לה שלום והלכתי לי. פגשתי תיש. פשט התיש את רגלו ונתן לי שלום. אמרתי לו: "פחות שבבהמות מה לך ולי"? החזיר לי: "אני זקני מגודל וגם אתה זקנך מגודל". שמעתי ואמרתי לו: "הדין עמך", החזרתי לו שלום והלכתי לדרכי. פגשתי חזיר. פשט החזיר את רגלו ונתן לי שלום. כעסתי כעס גדול ואמרתי לו: "טמא שבבהמות, את בשרך איני אוכל, את חלבך איני שותה, וגם זקנך אינו

‏מגודל – מה לך ולי"?...