פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

שניים באו לרב לדין, עד שהתובע עמד וסידר טענותיו ‏מצא הנתבע שעת-כושר לשחד את הרב, וכשגמר התובע לטעון אמר הרב לנתבע:

- ומה תשובה אתה מחזיר? וודאי אתה טוען להד"ם.

הבין הנתבע את הרמז, שרמז לו הרב, נענה ואמר:

- הן, רבי; אני טוען להד"ם.

נענה אחריו התובע ואמר:

- רבי, אף אני טוען להד"ם.

תמה הרב:

- מה פירוש, אתה טוען להד"ם?

החזיר לו התובע:

- רבי, הוא טוען להד"ם – "לא היו דברים מעולם", ואני טוען להד"ם – "למדו היטב, דרשו משפט". [19]

[19] ישעיה א, יז.