עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

משולח של ישיבה מפורסמת בא לעיר ואמרו לו:

לפלוני בן-פלוני אל ילך מר. עשיר מופלג הוא, אבל חזיר שבחזירים.

לא נשמע המשולח והלך אליו. קיבלו העשיר בפנים חמורות ואמר לו:

לחינם באת אלי. ממוני חביב עלי מכל הישיבות שבעולם. הכל שונאים ומקללים אותי בשביל שקמצן אני, ואני לועג להם ולקללותיהם. הם מקללים ואני מתעשר מיום ליום.

ראה המשולח, שאין לו שום תקווה ממנו, קם לצאת ובירכו באריכות-ימים. תמה הקמצן:

וכי בשביל שאיני נותן לצדקה נשכרתי ואתה מברכני?

הסביר לו המשולח:

אם קללות מתקיימות בך להיפך, שמא גם ברכות יתקיימו בך להיפך...