עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

אמר הירשל לעשיר קמצן:

תן לי נדבה הגונה ואביא לך ראיה ברורה, שתשלוט בממונך כל ימיך.

נתגרה בו בעשיר יצר הסקרנות ונתן להירשל שני זהובים שלמים.

הניח הירשל שני הזהובים לתוך כיסו ואמר לו:

הט אוזנך ושמע. אני עני שבעניים; אף-על-פי-כן, אילו אבדה לי פרוטה במקום-טינופת לא הייתי מטנף ידי להוציאה משם. רוטשילד עשיר שבעשירים הוא, ולא יטנף ידו גם בשביל אלף דינרים, והמלך, שכל המלכות שלו – אפילו בשביל עשרת אלפים.

אמור מעתה, שמלך-מלכי-המלכים הקדוש ברוך-הוא, שהכל שלו, לא יטנף ידו עולמית להוציא את ממונו, שאבד לו במקום-טינופת כמוך...