עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

עני נכנס אצל עשיר. קיבלו העשיר בפנים חמורות ושאל:

מה בקשתך, רבי יהודי?

נתכרכמו פניו של העני:

שמא אין אתה מכירני? שלמה המלמד אני... מפי למדת תורה בנעוריך.

התגסה העשיר והחזיר:

פטור אני מתורתך. כבר שכחתי את כולה.

נענה העני ואמר:

אם-כך, אין תימה, שלא הכרתני. רבותינו אמרו: "דרך-ארץ קדמה לתורה"‏[41], ואם תורה כבר שכחת – דרך-ארץ לא כל-שכן...

כך היא השיגרה. ועיין ויקרא רבה פ"ט, פ"ג: תנא דבי אליהו ראש פרק א'.