ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
|
עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים |
|
רבי אייזל חריף נכנס אצל עשיר קמצן לבקש נדבה לצורכי-הציבור. אמר לו העשיר: רבי, למה טרחת טירחה של-חינם? שמא אין אתה יודע ש"בן-נח"[38] אני? החזיר לו רבי אייזל: ודאי יודע אני, ש"בן-נח" אתה. אף-על-פי-כן, תמה אני עליך: הן שלושה בנים היו לו לנח, ולמה זה בחרת אתה להיות דווקא חם? |
השיגרה העממית "דורשת" את המימרה של רבי יוחנן "בן-נח נהרג על פחות משווה-פרוטה" (עירובין סב, א) במובן זה: קמצן, "בן-נח" נוח לו "שייהרג" ולא יוציא פחות משווה-פרוטה. |