עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן נכנס אצל עשיר לבקש נדבה. כעס העשיר:

כל הנותן פרוטה לשכמותכם כזורק אבן למרקוּליס... אתמול מת ב"הקדש" אחד מבני-אומנותך, וכשבדקו צרוריו, מצאו בהם כסף וזהב ואבנים טובות.

נאנח הקבצן ואמר:

בוא וראה, כמה גרוע מזלם של בני-אומנותי!... מעשים בכל-יום, שעניים עושים עצמם עשירים, יושבים בדירות נאות ומשתמשים בכלים נאים, והכל מחול להם.

ואילו פעם אחת אירע, שעשיר עשה עצמו עני – ושוב אין כפרה ואין סליחה ומחילה לכל העניים שבעולם.