ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
|
עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים |
|
קבצן גוץ נטל פייס לשבת בביתו של עשיר. בשעת-סעודה ראהו בעל-הבית, שהוא אוכל כנגד שלושה, ואמר לו: תמה אני, שגוץ כמוך ניתנה לו, בלי עין רעה, קיבה קבלנית כזו. השיב לו הקבצן: אל תראני, שאני גוץ: כולי בטן... [נוסח אחר: השיב לו הקבצן: לחינם אתה תמה: דווקא משום שגוץ אני קיבתי גדולה משל גיבח... בשעה שאדם עומד לצאת לאוויר העולם בא מלאך ותולה לפניו כמה וכמה קיבות, מהן קצרות ומהן ארוכות, ואומר לו: "טול את שלך!" – גיבח ידו מגעת עד לקצרה, גוץ אין ידו מגעת אלא עד לארוכה, ונמצא קיבתו שלו גדולה משל גיבח.] |