עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן נכנס אצל בעל-בית לבקש נדבה, ולא ניפנה עליו בעל-הבית. רגז הקבצן והתחיל תובע נדבה. רגז גם בעל-הבית ואמר לו:

רבי יהודי, הרוצה שיקבל נדבה, יבקש ואל יתבע...

הפסיקו הקבצן...

רבי בעל-הבית, זה לי שלושים שנה אני עוסק, ברוך השם, באומנות זו, ואיני זקוק לך, שתלמדני הלכות קבצנות.

[נוסח אחר:

הפסיקו הקבצן:

רבי בעל-הבית, אם אתה בקי ממני בהלכות קבצנות – לך וחזור אתה על הפתחים.

נוסח שלישי:

הפסיקו הקבצן ואמר לו:

רבי בעל-הבית אם אתה בקי כל-כך בעסקי-קבצנות, שמא תקנה מאתי עסקי שלי?...]