עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים
הזמינו עני זקן, שיאמר תהילים על הסדר לרפואתו של עשיר. אמר והתנמנם, אמר והתנמנם. ראה, ששינה חוטפתו, קם על רגליו, הריח מתוך קופסת-הטבק אחת ושתיים, להבריח את היצר של שינה, הרים קולו וסיים: "מתי ימות ואבד שמו... ואשר שכב לא יוסיף לקום... אמן ואמן"[31]!
[31] תהלים מא ו, תהלים ט יד
