עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

עני בא מעיירתו הקטנה לכרך גדול וקנה לו שביתה בביתו של קרוב עשיר. פעם אחת, בשעת-סעודה, התחילה בעלת-הבית קובלת:

בכרך מאמיר היוקר מיום ליום. לשעבר היתה סעודה עולה בסלע אחד, עכשיו היא עולה בשניים.

נאנח האורח העני:

קשים מזונותיהם של יושבי-כרכים!... בעיירתנו הקטנה עולה סעודה יפה בשני זוזים.

מיד נענתה בעלת-הבית ושאלה:

אם הזול בעיירתך גדול כל-כך, למה אין אתה חוזר לשם?

נאנח האורח העני אנחה שנייה והשיב:

שמא את יודעת בעיירתנו אדם, שיש לו שני זוזים?