בטלנים וחקרנים

ישבו חקרנים ודנו:

רכבת סוסים אין לה, שימשכוה מפנים, סבּלים אין לה, שידחפוּהּ מאחור, – ואף-על-פי-כן היא רצה. במה כוחה גדול?

נענה הזקן שבחבורה והסביר:

שעה ארוכה עמדתי שם, נסתכלתי וראיתי: גוי יוצא לרחוב שלפני רכבת, מצלצל בפעמון ומטיל מהומה, כאילו נפלה דליקה. שוב יוצא גוי, כובע של גזלן בראשו וסינר של נשים בידו, וכיון שפורש את הסינר, מיד מתחילה בהלה גדולה. גויים בהוּלים ורצים, יהודים, להבדיל, בהוּלים ורצים. ומרוב מהומה ובהילות אף היא נבהלת ורצה...