בטלנים וחקרנים

חקרנים ישבו ושנו:

מה צורך יש לו לקיסר להטיל מיסים וארנוניות על הציבור? שמא לא כל הממון ה ו א עושה, ומי מעכב בידו לעשות כמה שלבו חפץ?

נענה הזקן שבחבורה והסביר:

מלמד, שמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע, קיימא לן: העושה מצוה, בורא מלאך. [7] וקשה: מה צורך יש לו לקדוש ברוך-הוא במלאכים אלו? שמא לא ה ו א עושה מלאכים מן העולם ועד העולם ומי מעכב בידו לעשות כמה שלבו, כביכול, חפץ. אלא לאו, שהקדוש ברוך-הוא מתאווה דווקא למלאכים שלך; אף הקיסר, להבדיל, כך: מתאווה דווקא לממון שלך...

[7] כנראה, לפי המימרה של רבי אליעזר בן-יעקב: "העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד", אבות ד, יא.